איך לבנות ערוגה מוגבהת

בניית ערוגה מוגבהת זה אחד הפרויקטים הכי מהנים ופשוטים שאפשר לעשות בגינה או במרפסת. היא מאפשרת לכם לגדל ירקות, תבלינים ופרחים בצורה נוחה, נקייה ובריאה יותר—בלי להתכופף ובלי בלאגן.

במאמר הזה אני עובר איתכם שלב-שלב על כל מה שצריך לדעת: לבנות עם תחתית או בלי, ניקוז, הנגשה, מצעי שתילה וכמובן איך לתכנן ערוגה שתהיה חזקה, עמידה ויפה לשנים קדימה.

עם תחתית או בלי?

הבחירה אם לקחת ערוגה עם תחתית פשוטה.

ערוגה בלי תחתית: נבחר כשמציבים את הערוגה על אדמה חשופה, דשא, דק, וכל דבר אחר שיכול לנקז ולספוג את עודפי המים.

ערוגה עם תחתית (נמוכה): נבחר במקרים שהערוגה תהיה מונחת על אבנים משתלבות, אספלט, בטון, וכל חומר אחר שיכול להתלכלך קצת, אבל לא יכול לספוג מים.

ערוגה עם תחתית (גבוהה): נבחר במקרים בהם הערוגה תהיה על ריצוף במרפסת, גג, או כל משטח אטום שחשוב שיישאר נקי ויפה- הסיבה היא שבגובה כזה אפשר להוסיף מערכת לניקוז עודפי המים.

שיקול נוסף הוא ארגונומי: הרבה גינות עם אדמה חשופה בוחרות בערוגה גבוהה על רגליים, כדי להקל על התחזוקה והטיפול בצמחים וכן לתת מראה מרשים ומנותק מהאדמה.

בנוסף, ערוגה על רגליים מרחיקה את הצמחים מהמזיקים שעל הקרקע ומקלה על הטיפול במזיקים.

ניקוז עודפי מים

בהצבה על מרפסות עם ריצוף, אני ממליץ להוסיף נקז שינתב את עודפי המים- זה מונע כתמי מים ולכלוך על הרצפה.

המחברים הנפוצים בשוק הם מחברי “טכנורם” וכן אטמי ניקוז של פלסאון. מה שתבחרו, הקפידו להוסיף צינור ביקורת למניעת כניסה של אדמה, ומלאו שכבה של 2-3 ס”מ טוף בתחתחית, לשיפור זרימת המים לאדנית.

החלק הכי חשוב זה הדיפון בניילון: זו פעולה מורכבת שחשוב לעשות אותה כמו שצריך. מצורף סרטון הדרכה איך מדפנים.

בחירת ניילון לדיפון

אם אתם הולכים לגדל ירקות או תבלינים, חשוב לשים לב ליריעת הדיפון: בהרבה אדניות וערוגות משתמשים ביריעות PVC או EPDM שיודועות כמשחררות חומרים רעילים.

העדיפו שימוש ביריעות פוליאתילן (אלה היריעות שאנחנו משתמשים בהן), או יריעה כלשהי עם תקן למי שתיה. צמחים ידועים כסופגי רעלים ורעלנים- חבל לגדל אורגני וביתי ובסוף ליפול על העניין הזה.

בניית ערוגה על רגליים

כשבאים לבחון חוזק, רוב האנשים מסתכלים על הרגליים- אם הן גדולות, זה סימן שהערוגה/שולחן/פרגולה חזקים. אבל האמת היא שנקודת התורפה האמיתית בערוגות, זו התחתית

בניגוד לאדנית, בערוגה (רחבה) משקל האדמה שמועמס על התחתית יכול להיות משמעותי, ודורש התכווננות נכונה לעומסים.

תוכלו להעתיק את התכנון שעשיתי בערוגה “עדן”, שהוא מאסיבי ביותר. או את התכנון בערוגה “ניצן”, שהוא אלגנטי וחסכוני יותר (אבל חזק בהחלט)

בניית ערוגה מונגשת לבעלי מוגבלויות

גינון הוא פעילות טיפולים מדהימה עבור… כולם. אבל איכשהו, דווקא עבור בעלי מוגבלויות זהו תחום שפחות נגיש. ערוגה מונגשת לנכים פותרת בדיוק את זה.

בתכנון ערוגה מונגשת לכסאות גלגלים אני שם דגש על:

• גובה הערוגה: אנחנו רוצים שהגובה העליון יהיה לא גבוה מדי, לנוחות העבודה. פשרה טובה היא 85 ס”מ מהרצפה
• המפתח מתחת לערוגה: ככה שהערוגה גבוה יותר, ככה יהיה קל יותר להכנס מתחתי עם כסא גלגלים. אני לרוב הולך על 65 ס”מ
• עומק האדמה: אני מעדיף לקחת את העומק המינימלי הדרוש, הוא 20 ס”מ. זה יאפשר לרוב הצמחים לגדול בהצלחה, ובמקביל ישאיר מספיק מקום מלמטה להכנס עם הרגליים
• רוחב הערוגה: צריך להגיע עם הידיים לכל הצמחים. אם יש גישה משני הכוונים לערוגה, נלך על רוחב של 100 ס”מ. אם הגישה היא רק מכוון אחד – 50 ס”מ
• רחבת תמרון: כסא גלגלים צריך מרחב גישה לערוגה: 90 ס״מ זה מינימום מעבר לכיסא גלגלים, אבל 150 ס״מ זה אידיאלי אם רוצים לעבוד מהצד או לבצע סיבוב מלא עם כיסא.

עובי ועמידות העץ

בערוגה נמוכה האדמה לרוב נוגעת ישירות בעץ, ולכן יש משמעות גדולה לעובי הקורות.

הרבה מהערוגות הנמכרות אונליין עויות מקורות בעובי 2 ס”מ- זה עובי שמתכלה יחסית מהר במגע ישיר עם הקרקע.

אני ממליץ להשתמש בעץ בעובי 3 ס”מ (או יותר), כדי להאט משמעותית את הרקבון ולהאריך מאד את משך חיי הערוגה.

אופן החיבור

טיפ חשוב בבניית ערוגה מוגבהת ללא תחתית, שלמדתי על בשרי- אנחנו נרצה לחבר את המסגרות דרך קורה “צד ג’ “, ולא ישירות.

הסיבה היא, שבחיבור ישיר הבורג נכנס עם כיוון הסיבים של העץ- וזו אחיזה טובה פחות, שמאפשרת לבורג להשלף בקלות אחרי שנה – שנתיים.

תכנון המעברים והמרחב

במקרים שנרצה לתכנן מרחב ערוגות שלם, נקפיד להשאיר מעברים של מינימום 40 ס”מ בין הערוגות, ואידאלית 60 ס”מ ומעלה.

חשוב לזכור שהמטרה היא לא לדחוף כמה שיותר צמחים בשטח, אלא ליצור מקום נעים לצמחים ולאדם. יתרון נלווה הוא שצמחיה מרווחת כראוי גדלה טוב יותר, עם פחות מזיקים ויותר שמש ומשאבים לכל צמח.

שיקול נוסף לבחירת מידות הערוגה, הוא הגישה: בערוגה עם גישה משני הכיוונים נרצה רוחב של עד 120 ס”מ. בגישה רק מצד אחד (לדוגמה, כשהערוגה צמודה לקיר), רוחב 60 ס”מ הוא עדיף.

בחירת ערוגה לגן ילדים

אם הערוגה מיועדן לילדים או לגן, נשים נגש על הפרטים הבאים:

• בטיחות: שימוש בעץ מהוקצע כראוי, עם פינות מעוגלות, בלי חיטוי או רעלים.
• מחיצות: הוספת מחיצות פנימיות לערוגה מאפשרת לכל ילד או קבוצת ילדים להיות אחראים על חלק. משלהם בגינה. זה יוצר תחושת אחריות אישית ועוזר לקרב ולחבר את הילדים לצמחים. אופציה נוספת הוא שימוש בשלטי פלסטיק קלטים.
• גובה: 30 ס”מ. אנחנו לא רוצים את הערוגה נמוכה מדי, כדי לא להזמין את הילדים לטפס- אבל גם לא גבוה מדי, כדי לאפשר להם לגעת בצמחים ולטפל.
• רוחב: עד 40 ס”מ אם הגישה מכוון אחד, או 80 ס”מ אם הגישה משני הכוונים, כדי להאפשר לילדים להגיע פנימה.

בחירת אדמה לערוגה

בערוגות פתוחות (בלי תחתית) אני אוהב ללכת עם האדמה המקומים, או להזמין אדמת חמרה עם קומפוסט. זו אדמה שמחזיקה מעולה להרבה שנים, עם מעט תחזוקה.

אם הערוגה מוגבהת או אם תחתית, אז המקום לשורשים מוגבל יותר ואנחנו צריכים אדמה איכותית יותר- ואז נלך עם אדמת שתילה (כבול), כזו שקונים במשתלות. במידה והערוגה תשמש לירקות, לכו עם אדמה בלי טוף. אחרת- טוף זה מצוין.

אדמת כבול תמיד תתן תוצאות טובות יותר מאדמת גינה בשנים הראשונות, החסרון שלה הוא לאחר זמן מה יש להחליף אותה באדמה חדשה, כיוון שהיא מתבלה ומתכלה.

כמות אדמה – חישוב נפח הערוגה

כדי לחשב את נפח הערוגה, ניקח את המידות הפנימיות (במטרים) ונשתמש בנוסחה הבאה:

אורך X רוחב X עומק אדמה X 1,000

לדוגמה, אם המידות הן 1.2/1.5 עומק 0.3 (150 ס”מ אורך פנימי, 120 ס”מ רוחב פנימי, 30 ס”מ עומק אדמה)

אז:

1.5X1.2X0.3X1000

= 540 ליטרים

משקל ועומס הערוגה

בהצבת ערוגה על מרפסת או גג, חשוב להתייחס למשקל שנעמיס על הבניין

משקל הערוגה יכול מאד להשתנות: מצב הצמחים (בוגרים/צעירים) סוג המצע (אדמה עם טוף = כבד, אדמה עם פרליט = קל יותר), וכמובן מצב המים בקרקע (אם בדיוק השקינו, הכל ישקול הרבה יותר)

אני לרוב הולך עם כלל אצבע של קילו = ליטר נפח של הערוגה. אבל שימו לב שזהו כלל אצבע והמצב בפועל עלול לחרוג עוד יותר.

משקל העץ יחסית זניח ועומד על 20-40  ק”ג

טיפ קטן לחסכון במשקל, הוא להשתמש במצע שתילה עם פרליט- פרליט זהו מצע אינרטי קל משקל, שמקטין את המשקל של האדמה (לעומת טוף, שמגדיל אותו).