תכנון ובניית חממה ביתית מעץ

חממה ביתית מאפשרת לגדל ירקות מחוץ לעונה הרגילה שלהם. היא מאפשרת ליצור תנאי גידול טובים יותר עבור הצמחים, והיא שומרת על המזיקים בחוץ. אם אתם שוקלים פרויקט בניית חממה חדשה לגינה או המרפסת, המאמר הזה הוא בשבילכם.

החלק הראשון של המאמר כולל את הרקע והתיאוריה שתצטרכו לקראת פרויקט בנייה של חממה ביתית: מה החממה מספקת לצמח? איזה סוגי חממות יש, ואיך להתאים את החממה לאקלים המקומי? החלק השני כולל טיפים לתכנון מבני של חממה עמידה ומוצלחת

מאמר מוקלט

מאמר זה זמין גם כהקלטת אודיו:

אפשר לרכוש אצלנו חממה ביתית מעץ בהתאמה אישית, היכנסו לעמוד המוצר כדי לתכנן לכם אחת. מעוניינים להתאים לחממה גם אדניות לגידול ירקות? אפשר להזמין פה אדניות לפי מידה.

חלק ראשון: מה הצמח צריך?

אתחיל מהמנטרה הקבועה שלי: צמחים לא -צריכים- חממה, ממש באותה המידה שהם לא צריכים עציץ או מערכת הידרופונית. צמחים כן צריכים תנאי סביבה נכונים: דישון והשקיה מספקים, טמפרטורה ולחות נוחים, וקרינת שמש נעימה בפרקי זמן קבועים. אפשר להגיד שהחממה מווסתת את הקרינה, הטמפרטורה והלחות, בעוד שהאדמה/מדיום בו הצמח גדל מספק מענה לחלק של הדישון, ההשקיה והעיגון.

אבל בניגוד למדיום בו הצמח גדל, שהוא פחות או יותר חובה, חממה היא בהרבה מקרים מותרות: אפשר לגדל יופי של תוצרת גם בלעדיה. היתרונות והחסרונות בהקמת חממה ביתית:

‍

‍

לסיכום, אפשר להגיד שהחממה הקלאסית והמוכרת מתאימה בעיקר לאזורים קרים במיוחד כמו בצפון הארץ, אזור ירושלים ומצפה רמון. וכן בעמקים עם קרות. לא סתם רוב החממות הביתיות הנמכרות בארץ מיובאות מ (או מיוצאות ל) אזורים קרים באירופה וארה”ב – שם השימוש בחממה הוא בגדר חובה. חממות אלה מתוכננות לחמם את הצמחים בתנאי שלג וכפור, ולאו דווקא מתאימות לתנאים בישראל הלחה והחמה.

אז מה עושים מי שגרים באזורים חמים? ובכן, משתמשים בבית רשת.

בית רשת

הרבה אנשים מבלבלים בין בית רשת לבין חממה. חממה היא מבנה המכוסה בניילון, זכוכית או פלסטיק שקוף (לרוב פוליקרבונט), היא מחממת ואטומה לתנועה של אוויר. לעומתה בית רשת הוא מבנה המכוסה ברשת אוורירית נגד חרקים (או רשת צל), המאפשר תנועה של אוויר ולא מחמם את מה שבתוכו. לעתים מכנים חממות ובתי רשת יחד בתור “בתי צמיחה”, כשם כוללני.

גם חממה וגם בית רשת משמשים כתשתית הדלייה עבור צמחים מטפסים, שניהם מונעים כניסה של ציפורים, חיות מחמד ועוברי אורח. ושניהם מונעים נזקי ברד ומסוגלים לחסום כניסה של מזיקים (ומאביקים)

מה שמבדיל את בית הרשת מהחממה, זו (איך לא) הרשת. הרשת מאפשרת לאוויר לעבור וכך שומרת על טמפרטורה קרירה יותר ולחות נמוכה יותר – תנאים מועדפים בימות הקיץ החמים.

אם בחרתם לבנות בית רשת, השתמשו ברשת ייעודיות (ולא ברשת רגילה של חלונות). אלה רשתות צפופות ועמידות יותר שלא מאפשרות למזיקים לעבור, ובמקביל מאפשרות מעבר אור מקסימלי לצמחים. צפיפות הרשת נמדדת במש (Mesh) – מדד לכמות החוטים לאורך מקטע של אינץ’. ככל שה”מש” גבוה יותר ככה הרשת צפופה יותר, וחוסמת מזיקים קטנים יותר. המידות הנהוגות הן 17, 25 ו-50 מש. מתוכן, 50 מש היא המידה המקובלת והנפוצה ביותר בשימוש, ותמנע כניסה של כמעט כל המזיקים. קחו בחשבון שרשת צפופה יותר חוסמת יותר קרינה, מאווררת פחות וצוברת יותר אבק – עוד על הנושא בהמשך המאמר.

‍

בית צמיחה משולב

בפועל, קל למדי ליצור בית צמיחה שהוא גם חממה וגם בית רשת: פשוט צרו בית רשת, וכסו אותו בניילון: בימות הקיץ החמים תוכלו לגלגל מעלה את הניילון ולאוורר את החממה.

‍

קרינת שמש

כל חומר, בין אם רשת, זכוכית או ניילון, מסנן ובולע חלק מקרינת השמש. אפקט זה עשוי להאט את קצב הצימוח במיוחד במהלך החורף, כשקרינת השמש מועטה גם ככה. הקרינה נחסמת ע”י כמה גורמים:

1. בליעה פנימית של הכיסוי עצמו: חומרים שונים בולעים קרינה בצורה שונה. גם אם לעין שלנו הם כולם נראים שקופים לחלוטין. מבין הכיסויים הקיימים, זכוכית נחשבת לחומר שמעביר קרינה בצורה הטובה ביותר – זו אחת הסיבות שהיא כ”כ נפוצה בארצות קרות, בהן מראש הקרינה חלשה יותר.
2. לכלוך שמצטבר על הכיסוי: עם הזמן יצטבר אבק על הכיסוי, שחוסם עוד מהקרינה. הטיפול הוא פשוט, וכולל שטיפה עם צינור פעם או פעמיים בשנה. מסיבה זו אני ממליץ לעשות את הגג עם שיפוע מסוים – גג שטוח לא מנקז היטב את המים ונוטה לצבור יותר אבק.
3. טל ולחות: אשר נוטים להצטבר על החלק הפנימי של יריעות ניילון. תוכלו לצמצם את כמות הטל המגיעה לצמחים ע”י יצירת פתחי אוורור. 

‍

טמפרטורה בחממה

רוב הצמחים ישגשגו בטמפרטורות סביב 25° מעלות צלזיוס. ירידה מתחת ל 10° מעלות תאט משמעותית את הגדילה, ואילו עלייה מעל 30°C מעלות כבר תפגע בצמח (בייחוד כשמדובר בגידולים הידרופונים). מטבעה, חממה סגורה מעלה את הטמפרטורה. עליית הלחות באוויר החממה אמנם מסייעת מעט לצמחים להתמודד עם החום העודף, אבל ביולי אוגוסט החמים כדאי לווסת את הטמפרטורה.

‍

הורדת הטמפרטורה נעשית ע”י :

• שימוש בבית רשת (עליו כבר דיברנו)
• תחלופת אוויר: אם החממה שלכם סגורה, הקפידו על סירקולציית אוויר טובה שמסייעת להוריד את הטמפרטורה, להוריד את הלחות ולמנוע התפתחות מחלות ומזיקים. חשוב מאד ליצור חלון עם רשת שיוכל להישאר פתוח בימים חמים. כדאי גם להוסיף ונטה שתניע אקטיבית את האוויר בחממה: בחרו בונטה שתוכל להחליף את כל נפח האוויר בחממה לפחות פעם בדקה (לדוגמה, לחממה בנפח 6,000 ליטר נתאים ונטה בהספק של 6,000 ליטר/דקה ומעלה).
• קירור באידוי: כשמים מתאדים הם מקררים את הסביבה שלהם. הפעלת מאוורר אל מול מזרון לח או הפעלת מתזי ערפל אלה טכניקות קירור מקובלות בחממות מסחריות. כתבתי בעבר לעומק על קירור באידוי – תוכלו לקרוא ממש כאן
• רשת צל: בין שבחרתם בחממה או בבית רשת, כדאי לרכוש רשת צל ולפרוס אותה בקיץ מעל בית הצמיחה. פעולה זו תשמור על טמפרטורה קרירה יותר בחממה, והצמחים רק יודו לכם. הקפידו להשתמש ברשתות המיועדות לחקלאות (30% – 50%) ולא ברשתות לבני אדם (לרוב 50% – 80%), שחוסמות יותר מדי מאור השמש. העדיפו גם רשתות צל לבנות או כסופות, שמחזירות את אור השמש ופחות מתחממות. (וגם נראות טוב יותר, לטעמי)

‍

לחות בחממה

ללחות היחסית באוויר החממה יש השפעה על בריאות הצמחים. הצמח מחליף גזים עם האוויר דרך פיוניות: חרירים מיקרוסקופים בעלים, דרכם נקלט פחמן דו חמצני עבור תהליך הפוטוסינתיזה, ודרכם גם מתאדים מים בתהליך הנקרא דיות. הפיוניות מסוגלות להסגר ולהיפתח בהתאם לצרכי הצמח והלחות היחסית באוויר:

‍

• כשהאוויר יבש מדי, מים מתאדים בקצב גבוה יותר ממה שהשורשים מסוגלים להזרים חזרה לעלים. כתגובה, הצמח סוגר את הפיוניות שלו, מה שזמנית מונע ממנו לקלוט פחמן דו חמצי מהאטמוספירה ועוצר את הפוטוסינתיזה והגדילה. בנוסף, לחות נמוכה מדי מעודדת התפתחות פגעים (מחלות ומזיקים) כגון שחור פיטם בסולניים (עגבנייה, פלפל, חציל). והתפתחות אקריות (מזיק).
• מנגד, אוויר לח מדי גם הוא מעודד התפתחות שלל מזיקים ופתוגנים (ופטריות במיוחד). בנוסף, בתנאי לחות גבוהים קשה לצמחים לאדות מים מהפיוניות
• לחות טובה נעה סביב 60% – 80%. הנתון האופטימלי אמנם משתנה בין צמחים שונים ובשלבי צימוח שונים – אבל אצל רוב המגדלים הביתיים, השליטה על הלחות בחממה היא מוגבלת ממילא.
• אידוי מים ע”י הצמחים (באותו תהליך דיות עליו דיברנו) וכן אידוי מי השקיה תורמים שניהם להעלאת אחוזי הלחות באוויר החממה. הורדת הלחות תתבצע ע”י פתיחת חלון אוורור ואף הפעלת ונטה המכניסה אוויר מבחוץ.

‍

ללחות בחממה יש השפעה גם על המבנה עצמו: כמו שאומרים, עץ רטוב זה עץ רקוב. בעת הבנייה הקפידו לצבוע היטב את העץ בצבע נגד רקבון – צבע לדק יעשה את העבודה. בנוסף, אם החממה יושבת על קרקע (ולא ריצוף) כדאי לצבוע את חלקי עץ הנוגעים בקרקע בזפת קרה. ניתן לבנות את שלד החממה גם מברזל מגלוון, אבל אלה חומרים המצריכים מיומנות גבוהה וציוד מיוחד (ריתוך ומסגרות), מחירם לרוב גבוה יותר, וגם הם מצריכים צביעה וטיפול בסופו של דבר.

חלק שני: מידות החממה

באופן כללי, ככל שנפח החממה יהיה גדול יותר ככה הטמפרטורה שתשרור בה תהיה יציבה יותר. לכן, עדיף לעשות חממה אחת גדולה לכל הגינה מאשר מס’ חממות לכל ערוגה/מערכת. גובה החממה הוא פרמטר משמעותי במיוחד – בחממה גבוהה הגג (שנוטה להתחמם) רחוק יותר מהצמחים, ובאופן כללי האוויר החם בחממה מסוגל לעלות מעלה ולהשאיר את הצמחים באוויר קר יותר. לכן כדאי להרחיק את הגג מהצמחים ולעשות חממה גבוהה יחסית – זה גם יקל עליכם להתנייד בה וייתן תחושה פתוחה ונעימה יותר. זו גם הסיבה שאני לא ממליץ לבנות או לרכוש מִינִי חממות המיועדות לצמחים בודדים.

דלת

הקפידו להוסיף אלכסון לדלת, מה שישמור אותה בצורת מלבן (ולא מקבילית), וימנע ממנה להשמט ולהיגרר על הקרקע עם חלוף הזמן

‍

‍

חלון

אם בחרתם בחממה אטומה לאוויר, כדאי להוסיף לחממה לפחות חלון אוורור אחד, שיאפשר תחלופת אוויר טובה בימות הקיץ החמים. את החלון יש לצפות ברשת למניעת מזיקים. תוכלו גם להזמין ונטה סולרית באמזון או Ebay. 

‍

חיבור יריעות ניילון ורשת

חיבור של ניילון/רשת לשלד החממה עשוי להיות מאתגר: עצם החיבור עצמו בד”כ מנקב את היריעה, ויוצר נקודת תורפה שנוטה להיקרע ברוחות חזקות. לחיבור נוח וחזק, קפלו מס’ פעמים את שפת הניילון/רשת, ושדכו אותו לעץ עם אקדח סיכות. המשקיענים יוכלו גם לגלגל הכל על לאטת עץ שתהדק את הכל כמו סנדוויץ’. מעבר לכך הקפידו להשתמש בניילון ורשת המיועדים לחממות – הם עבים וחזקים יותר, לא מתפוררים בשמש ומעבירים יותר אור.

‍

‍

חיבור פוליקרבונט או סנטף

אם חשוב לכם המראה האסתטי של לוח קשיח, תוכלו לדפן את החממה בלוח פוליקרבונט (מבודד יותר וישר) או סנטף (זול יותר, בעל צורה גלית). החיבור נעשה בעזרת ברגי איסכורית – אלה ברגים עבים המגיעים עם שייבה ואטם, שעוזרים לפזר את הלחץ על הלוח ולמנוע ממנו להתלש ולעבור דרך ראש הבורג הקטן. קחו בחשבון שהברגים מצריכים ביט משושה מיוחד (ודיי נוח לשימוש, לטעמי), ואם אתם בונים בעץ המנעו מבורג קודח (שישלף בקלות במשב הרוח הראשון).

כתחליף ללוחות הפוליקרבונט, תוכלו להשתמש בלוחות אקרילים: הם שבירים יותר, אבל גם שקופים יותר ופחות מצהיבים עם הזמן
‍

‍

‍

יצירת שלד בר-חיפוי

זכרו שעליכם לכסות את המבנה. בין אם ברשת, ניילון או לוח פלסטיק. ככל שהמבנה יהיה חלק ונטול בליטות כלפי חוץ, כך עבודת הכיסוי תהיה פשוטה יותר – כדאי לתכנן מראש את השלד כך שהבליטות פונות כלפי פנים, והחוץ יחסית ישר והמשכי.

‍