img

9 טיפים וטכניקות חשובות לגידול עגבניות שרי

עגבניות שרי הן גולת הכותרת הקיצית של הרבה מהגינות שאני פוגש. כיף לגדל אותן, הן מתפתחות ומניבות בקצב מסחרר, ולנשנש אותן מהצמח זה פשוט כמו לאכול סוכריות. לא פלא שילדים עפים עליהן.

במאמר הזה ריכזתי את כל הידע שאספתי במשך השנים על גידול עגבניות שרי בבית. חשוב לי לציין שאין הרבה הבדל בין גידול עגבניות שרי לגידול עגבניות רגילות, ותוכלו להשתמש ברוב הידע שפה גם עבור עגבנייה רגילה. במקומות בהם קיים הבדל, הדגשתי אותו.

תוכן העניינים:

  1. בחירת זנים
  2. איך לאסוף זרעים ולהכין שתילים
  3. שתילה נכונה
  4. גידול עגבניות שרי באדנית
  5. גידול עגבניות שרי בהידרופוניקה
  6. איך להדלות עגבניות שרי
  7. איך לגזום עגבניות שרי
  8. איך להאביק עגבניות שרי
  9. טיפול במזיקים ובעיות נפוצות

מאמר מוקלט

המאמר זמין גם בגרסת אודיו:

1. בחירת זנים

לזן שתבחרו השפעה גדולה על ההצלחה של הגידול. להלן הסבר על התפתחות זני השרי השונים, ואיך לבחור ביניהם:

היסטוריה

פוליטיקאים ישראלים אוהבים להתגאות בעגבניות השרי, ש”הומצאו” בישראל. האמת מעט יותר מורכבת: צמח העגבנייה תורבת לראשונה ע”י האצטקים במרכז אמריקה, שם הוא גם גדל כצמח בר. העגבנייה הגיעה לעולם המערבי במאה ה17,  וכבר אז היו זנים המזכירים את עגבניית השרי. בשנות ה70 של המאה הקודמת חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו מס’ זני עגבנית שרי שהיו מתוקים יותר ובעלי חיי מדף ארוכים יותר. הזן היה הצלחה מסחרית והכניס לאוניברסיטה העברית יותר מכל פטנט אחר.

לסיכום לעניינינו, גם אם עגבניות השרי לא הומצאו בישראל מקור הזנים הנפוצים שלהן הוא בארץ והן בהחלט מתאימות לאקלים שלנו.

בחירת זן מתאים

קיים מגוון גדול של זני עגבניות שרי, כשרוב ההבדל הוא בצורת וטעם הפרי: שרי צהובה, שרי מנומרת, שרי בצורת אגס… מניסיוני, רוב הזנים מצליחים באותה המידה וכתלות בתנאים שתתנו להם. אם תרצו ללכת על בטוח אני ממליץ לבסס את הגינה על הזנים הרגילים והנפוצים: עגבניית שרי רגילה ועגבניית שרי תמר. מכיוון שאלה זנים נפוצים סביר יותר שחברות הזרעים השקיעו והשביחו אותם כך שיהיו מוצלחים ועמידים יותר למחלות.

איך לגדל עגבניית שרי 7 1
קיים מגוון עצום של זני עגבניות. אני אוהב לבסס את הגינה על הזנים הנפוצים, ולתבל בכמה זנים מיוחדים

2. איך לאסוף זרעים ולהכין שתילים

איסוף זרעים

קל לאסוף זרעים מעגבניות שרי בשלות, ולזרוע אותם. הנה השלבים:

  1. בחרו עגבניית שרי בשלה מהשיח בגינה או ממש מהסופר.
  2. בעזרת כפית או עם האצבעות הוציאו את הזרעים והמיץ מהעגבנייה למסננת קטנה או חיתול בד.
  3. שטפו היטב את המיץ והמוצילאג (הג’ל) שעוטף את הזרעים. הג’ל מכיל מעכבי נביטה המונעים מהזרעים לנבוט כשהם בתוך העגבנייה, ולכן רק בהיעדר הג’ל הזרעים ינבטו.
  4. יבשו את הזרעים ואחסנו במקום מוצל לשנה הבאה, או לחלופין זרעו ישירות במגש לפי השלבים שפירטתי בפסקה הבאה.

קחו בחשבון שזנים מקצועיים הם לרוב תוצר הכלאה בין שני זנים שונים, שההכלאה ביניהם יוצרת צמח עמיד ומניב במיוחד. הקאץ’ הוא שדור ההמשך (דור ה”נכדים”) לא תמיד יניב את אותו הפרי או יגדל לאותם ממדים. לפעמים זה נחמד לקבל צמח הפתעות, אבל אם חשוב לכם שדור ההמשך יהיה עם אותו טעם ומראה כמו ההורים, השתמשו בזני מורשת: אלה זנים בהם דור הילדים נראה כמו דור ההורים, ותוכלו לזרוע ולאסוף מהם זרעים כל שנה מחדש.

אפשר לרכוש זרעי מורשת בקלות אינטרנט: קיימות כמה חנויות זרעים ישראליות מעולות. אל תזמינו זרעים מחו”ל: לטובתכם אלה לרוב זנים שלא מתאימים לתנאים ארץ, וחבל על ההשקעה. בנוסף, הזרעים הללו עלולים להביא איתם מחלות צמחים חדשות לארץ, לכן גם החוק אוסר זאת.

הכנת שתילים

קל מאד להכין שתילי עגבנייה. בשביל להכין שתילי עגבניית שרי לבד תצטרכו:

  • חפיסת זרעים ממקור טוב, או זרעים שאספתם לפי השלבים המפורטים מעלה
  • מצע זריעה ייעודי או מצע כבול (אדמת עציצים) חדש ונקי
  • מגש הנבטה או כלי דומה המתאים להכנת שתילים
  • מרסס (שפריצר) מלא במים
  • מגש רדוד לאיסוף עודפי המים

השלבים הם:

  1. מלאו את מגש ההנבטה במצע שתילה איכותי
  2. הטמינו את הזרעים בעומק של 0.1-0.5 ס”מ במצע הזריעה. זרע אחד או שניים בכל תא.
  3. כסו את הזרעים במצע כבול דקיק ומפורר, או בורמיקוליט.
  4. בעזרת השפריצר, הרטיבו בעדינות את המצע. היזהרו שלא להעיף את הזרעים ממקומם!. תוכלו גם למלא את מגש הניקוז במים ולהניח עליו את מגש ההנבטה, ולתת למצע לספוג את המים: המצע היבש שותה הרבה מים בהשקיה הראשונה.
  5. שמרו את מגש ההנבטה בבית למשך 2-3 ימים, עד להצצת השורשון. בדקו את הזרעים מדי יום.
  6. מיד עם הופעת השורשון, הוציאו את מגש ההנבטה החוצה או לאדן החלון והשקו בכל פעם שהמצע מתחיל להתייבש (אל תתנו לו להתייבש לגמרי!).
  7. אם זרעתם יותר מזרע אחד בכל תא, זה הזמן לדלל את השתילים במגש, ולהשאיר רק צמח אחד בכל תא. בחרו להשאיר את הצמח שנראה בריא וגדול יותר.
  8. ככל שהשתילים מתפתחים, ככה הם צריכים יותר אור שמש. ויש להגדיל את מרווח הזמן בין ההשקיות כדי למנוע ריקבון בשורשים. תוכלו גם להוסיף מעט דישון נוזלי במי ההשקיה.
  9. כשהשתילים הוציאו 2-3 עלים אמתיים (שהם לא עלי פסיג) וגוש השורשים שלהם מוצק, אפשר להעביר ולשתול אותם. לרוב זה יהיה אחרי 3-4 שבועות.

למידע מעמיק יותר על הכנת שתילי ירקות אתם מוזמנים לקרוא את המאמר הבא, או לצפות בסרטון:

3. איך לשתול עגבניות שרי

העגבניות בישראל הן גידול קיצי. עונת השתילה המומלצת היא החל ממרץ ועד יוני, כתלות באזור שלכם. קחו בחשבון שלעגבנייה לוקח כחודשיים להתחיל להניב פרי, ולכן לא כדאי לשתול אותה בסוף העונה. אני ממליץ בחום לרכוש את שתילי העגבנייה (ובכלל את שתילי הירקות שלכם) במשתלות המתמחות בשתילי ירקות (לדוג’ משתלת ירוק, משתלת נפתלי, ומשתלת שחר). בכל מקרה השתמשו בשתילים צעירים ורעננים ממגש הנבטה (סטארטרים) ולא בשתילים בוגרים בעציץ: שתילים בוגרים עולים יותר, מתקשים יותר במעבר ובקליטה, ולפעמים אלה בכלל זנים ננסיים לדקורציה. שתלו בשעות אחר הצהריים והשקו היטב לאחר השתילה. במאמר הזה אני מסביר לעומק על שתילה נכונה באדנית, ופה על שתילה במערכת הידרופונית.

אם אתם קונים את השתילים שלכם במשתלה כללית (שאינה מתמחה בירקות), הנה כמה טיפים לבחירת שתילים:

4. גידול עגבניות שרי באדנית

לגדל עגבניות שרי באדניות ועציצים זה ממש פשוט. הנה כמה דגשים: שתלו אותן באדנית או עציץ בעומק מינימלי של 25 ס”מ, ונפח מינימלי של 20 – 30 ליטר/צמח. כדאי שמצע השתילה יהיה מצע כבול חדש ונקי המיועד לצמחים עונתיים (ללא תוספת טוף), אותו תערבבו עם 10% הומוס תולעים מוצק או דשן אורגני אחר. מדי יום הרגישו את המצע (אפשר לטמון אצבע) והשקו בכל פעם שהוא מרגיש יבש. השקו עד שמים ממש יוצאים מהתחתית.

גידול עגבניות באדנית על הגג
עגבניות גדלות באדנית מדגם “הילה”

5. גידול עגבניות שרי בהידרופוניקה

עגבניות ועגבניות שרי גדלות נהדר בהידרופוניקה ובמגוון שיטות. הנה כמה טיפים לגידול מוצלח:

בחירת מערכת: קחו בחשבון שצמח העגבנייה מגיע לגדלים מרשימים, ומערכת השורשים שלו תמלא ותסתום בקלות צינורות 110 מ”מ (4 צאל). למי שרוצים להתמקד בגידול עגבניות לרוב אמליץ על שיטת גידול אחרת (כמו רפסודות צפות, דליים הולנדים או ריקון והצפה) שפחות מגבילות את נפח השורשים.

גיזום שורשים: אם כבר יש ברשותכם מערכת צינורות NFT ואתם רוצים בכל זאת לגדל בה עגבניות שרי, תוכלו לגזום/לדלל את השורשים. החל מהשבוע השלישי לשתילה ומדי שבועיים, הוציאו את השתיל מהצינור והורידו כשליש מהשורשים. שימו לב לדלל את השורשים מההיקף שלהם, ולא מהאורך. קצה השורש הוא החלק שקולט את רוב המים וחומרי ההזנה בצמח, ואנחנו רוצים מה שיותר ממנו. בנוסף, הקפידו לגזום את צמח העגבנייה כמפורט בהמשך, מה שישמור על מערכת שורשים מעט קטנה יותר.

גידול עגבניות רגילות: אם תרצו לגדל עגבניות רגילות (לא שרי), קיימים זני עגבנייה “מסיימת” שמגיעים לגודל קטן יותר ופחות דורשים גיזום או הדלייה. אלה זנים שמניבים פעם אחת בבום, ומתים.

הדלייה: אדבר על הדלייה וגיזום בהמשך, אבל אם אתם מגדלים עגבניות שרי על הגג או במרפסת, אל תתנו להן לזחול על הרצפה: ביום קיץ חם הרצפה מתלהטת ועלולה לבשל את הצמח. כבר איבדתי ככה כמה וכמה צמחים.

גידול עגבניות שרי במרפסת
ים של שרי במרפסת של ניר | מערכת הידרופונית למעקה דגם “יובל”

גידול עגבניות בהידרופוניקה
גידול עגבניות רגילות בהידרופוניקה, בגינה המטריפה של גיא

6. איך להדלות עגבניות שרי

בהדליה אנחנו נותנים לצמח משהו לטפס עליו. שיחי שרי מוצלחים יכולים להגיע לאורך של כמה מטרים טובים: אם ניתן לצמח להזדחל על הקרקע הוא עלול לחטוף יותר מזיקי פרי, ועשוי להתבשל על הרצפה החמה ביום קיצי. לכן נרצה לתת לו לטפס לגובה.

שתי שיטות ההדליה המקובלות הן הדלייה הולנדית, והדלייה ספרדית. להלן סרטון שצילמתי עבורכם על שתי השיטות. תוכלו לגלול מטה עבור עוד הסברים בטקסט ותמונות:

הדליה הולנדית

שיטת ההדליה המקובלת בגינות היא ההדליה ההולנדית: קושרים חוט אנכי וגבוה, ומלפפים עליו את הצמח. קחו בחשבון שלצמחי עגבנייה ועגבניית שרי אין איברי אחיזה (קנוקנות) כמו למלפפון והם גם לא מסתלסלים יפה כמו שעועית. לכן בשיטה זו נצטרך להכווין ולעזור לצמחים להתלפף על החוט, מדי שבוע.

היתרון של ההדליה ההולנדית לעומת הדליות אחרות, הוא שאפשר להאריך את החוט ברגע שהצמח מגיע לקצה, וליצור לו מעין הליכון עליו הוא מטפס עד סוף העונה. ככה החלקים הצעירים והמניבים נשארים בגובה נוח, והחלקים הזקנים והיבשים מונחים על הרצפה.

גידול עגבניות שרי בבית 1
הדלייה הולדנית לעגבניות, צולם בגינה של קפה שפירא בתל אביב

קיימים קליפסים ייעודיים להדליה, השומרים על הצמח. מניסיוני בגידול עגבניות שרי לרוב אפשר לוותר עליהם.

קליפס להדליית עגבניות

הדליה ספרדית

שיטה נוספת היא ההדליה הספרדית: בשיטה זו, מותחים זוג חוטים אופקי והצמחים ביניהם. החוטים “צובטים” את הצמח ומשאירים אותו במקום (שימו לב לחץ האדום), וכשהצמחים גדלים מוסיפים עוד קומת חוטים כזו. היתרון הוא שאפשר להדלות הרבה צמחים בקלות ובמהירות, מבלי להכווין את שיחי השרי ידנית. בגינה ביתית קטנה החיסכון בעבודה זניח, ולכן השיטה מומלצת למי שמגדלים באדמה, בערוגות ארוכות יחסית.

גידול עגבניות שרי בבית 2
הדלייה ספרדית של עגבניות שרי | בגידול אורגני

7. איך לגזום עגבניות שרי

גידול עגבניות שרי דורש גיזום. גיזום נכון יוריד את הלחות בעלווה וימנע מחלות נוף, ישמור על צמח וגינה מסודרים, ויעזור לצמח להניב יותר.

בקצרה, בגיזום שיחי עגבניות אנחנו מורידים את הענפים הצדדיים (המכונים גם “סאקרים”), ושומרים רק את הגבעול המרכזי. הגיזום נעשה ע”י שבירה או חיתוך בבסיס הענף הצדדי. תוכלו להשתמש בענפים שגזמתם כחומר ריבוי לייחורים והכנת שתילים חדשים (הנה הסבר באנגלית). לחלופין, אפשר גם לנשנש את הענפים הללו 😊

גידול עגבניות שרי בבית 3
גיזום ענפים צדדיים (סאקרים) בעגבניה

קצת מורכב להסביר על גיזום ועיצוב צמחים בטקסט, לכן החלפתי את המשך הפסקה הזו בסרטון:

8. איך להאביק עגבניות שרי

ההאבקה בעגבנייה היא דיי משעשעת. מצד אחד, הפרח הוא חד ביתי: זאת אומרת שגרגרי האבקה (הפולן) הזכריים, והשחלה הנקבית, מתקיימים במקביל על אותו הפרח. יותר מזה: הגרגרים יכולים להפרות את השחלה בלי שום בעיה, בתהליך של האבקה עצמית. (לצמחים רבים יש מנגנון המונע האבקה עצמית, כמו עצי אבוקדו למשל)

הבעיה היא שגרגרי האבקה צריכים להגיע לעמוד העלי של השחלה כדי להפרות אותה: היא אמנם נמצאת ממש כמה מילימטרים מהם, אבל הם עדיין צריכים להגיע לשם.

ברוב המקרים רוח וחרקים שונים יזיזו וירטיטו את הפרחים, מה שיזיז את הפולן בתוך הפרח, והפרי יתפתח. אבל אם אתם על גג גבוה, מגדלים בחממה, או סתם חסרי מזל, יכול להיות שיהיו לעגבניות השרי בעיות האבקה: וכאן אתם נכנסים לתמונה!

כדי לעזור לגרגרי הפולן להגיע לעמוד העלי, עליכם להרטיט את הפרח: תוכלו לעשות זאת ע”י הרעדה של הפרחים כמו בסרטון. בחקלאות יש ויברטור ייעודי שמרטיט את הפרחים ומשחרר את הפולן. טריק נחמד הוא להשתמש במברשת שיניים חשמלית, ולהרטיט בעזרתה את הפרחים.

האבקה בעגבניה
הרעדה של הפרחים תעזור בהאבקה

להלן הסבר קצר על הרעדה של פרחי עגבנייה:

9. טיפול במזיקים ובעיות נפוצות

אי אפשר לסכם בעמוד אחד את כל המחלות והמזיקים של עגבניות, ממש באותו האופן שאי אפשר לכסות את כל המחלות של בני האדם בעמוד אחד. עם זאת, יש כמה בעיות שהלקוחות שלי ואני נתקלים בהן בתדירות גבוהה. להלן הסבר על אופן הזיהוי והטיפול בשלושת הנפוצים ביותר:

שחור פיטם

החלק התחתון של הפרי (הפיטם) משחיר ונרקב. התופעה מכונה גם Blossom End Rot והיא אופיינית לכל הפירות הסולניים (עגבנייה, חציל, ופלפל). התופעה נגרמת בשל מחסור מקומי וזמני בסידן, שיכול להיגרם מסיבות שונות.

רבים חושבים שהפתרון האולטימטיבי לבעיה הוא לדשן בסידן. האמת קצת יותר מורכבת: הקליטה והתנועה של סידן בתוך הצמח היא איטית וקשה, ולעתים רבות הבעיה היא בכלל בקליטה ובהובלה של הסידן בצמח, ולא בזמינות שלו. קליטה טובה של סידן היא תוצר של דישון מאוזן וללא עודפי דשנים, מערכת שורשים מפותחת ובהידרופוניקה גם pH מאוזן. הובלה טובה של סידן בצמח היא תוצר של זרימת מים בצינורות ההובלה, שתלויה בהשקיה סדירה ומספקת וכן לחות נמוכה יחסית המאפשרת לצמח לאדות מים מהעלה וכך לקלוט עוד מים בשורשים.

טיפול

האמת היא שברוב המוחלט של המקרים התופעה מופיעה כשהצמח צעיר, ופשוט חולפת מעצמה כשהצמח מתבגר. אם דישנתם נכון,  שתלת בעונה וטמפרטורת הסביבה לא קיצונית אין סיבה שהתופעה תמשיך, ואתם יכולים להיות רגועים. מומלץ להסיר פירות פגועים כדי לאפשר לצמח להשקיע אנרגיה בדברים מועילים יותר.

במקרים שהתופעה ממשיכה, מומלץ:

  • לוודא שההשקיה סדירה, והצמח לא חווה עקות יובש.
  • לקרר את הצמחים ע”י הצללה חלקית ואוורור טוב.
  • לדשן בתוספת סידן. שימו לב שתוספי סידן באים לרוב בצורה של קלציום ניטראט: ערכי חנקן (ניטראט) גבוהים מעודדים צימוח מהיר ועלולים להחמיר את הבעיה. לכן דשנו במשורה ולא יותר מההוראות שעל האריזה.
  • בגידול באדניות, לשטוף עודפי מלח מהאדנית ע”י הצפה במים. (באופן כללי מומלץ להשקות עד שמים ניגרים מהתחתית, מה ששוטף עודפי מלחים).
  • בגידול בהידרופוניקה להוריד EC ע”י החלפה של המים. עודפי מלחים עלולים לפגוע בספיגת הסידן.
  • לאזן את הpH בתדירות גבוהה יותר, אם מדובר במערכת הידרופונית.
שחור פיטם בעגבניות
שחור פיטם בעגבניות
איך לגדל עגבניית שרי 1
שחור פיטם בעגבנייה בשלה

טוטה אבסולוטה

עש הטוטה אבסולוטה, הוא עש קטן ומזיק חדש יחסית בישראל. חממות נגועות יכולות לאבד 100% מהיבול שלהן, וגם גינות פרטיות סובלות ממנו לא מעט.

התסמין השכיח הוא פתחי מחילות קטנים (בקוטר 1-2 מ”מ) בבסיס פרי העגבנייה, בחלק שמחבר אותה לצמח (העוקץ). בתוך העגבנייה מתפתחים זחלים לבנים. מעבר לזה יש סימני אכילה ונבירה גם בעלים.

טיפול

  • גידול עגבניות השרי בחממה או בית רשת המכוסה ברשת 30 מש לפחות, מה שימנע את כניסת העש.
  • שימוש בפרומונים, המבלבלים את זכר העש ומפריעות לו להגיע לנקבה ולהזדווג, מה שמאט את קצב ההתרבות הכללי. מלכודות וחוטי פרומונים לעש הטוטה אבסולוטה הן לא זולות וקשות להשגה. ניתן להזמין דרך “ביובי”.
  • במקרים קשים וכנסיון להציל את מה שיש, אפשר לקטוף את השרי כשהן עוד בוסר, ולהתנסות במתכונים של עגבניות ירוקות: בכבישה הן יכולות להיות טעימות מאד.
איך לגדל עגבניית שרי 2
ניתן לזהות בקלות את העש ע”י פתחי המחילות הקטנות שהוא יוצר, סמוך לעוקץ הפרי
גידול עגבניות שרי בבית 7
עש טוטה אבסולוטה בוגר. צרה צרורה

וירוס צהבון האמיר

החלק העליון של הצמח מצהיב, וקצות העלה מתעגלים לצורה כללית שמזכירה כפית. הצמיחה מואטת ואף נעצרת לחלוטין עם פגיעה משמעותית ביבול שטרם התפתח. שימו לב שגם בעגבניות בריאות החלק העליון עשוי להיות יותר צהבהב, ויש לחפש את גלגול העלים.

המחלה נגרמת ע”י וירוס צהבון האמיר, ממשפחת הג’מיניוירוס. וירוס קטנטן שהתגלה לראשונה בישראל, ומאז התפשט לשאר העולם. הווירוס מועבר ע”י כנימת עש הטבק: כנימה מעופפת, לבנה וקטנה, המוצצת את נוזל השיפה (מוהל) הצמח ועל הדרך מעבירה ברוק שלה מגוון נגיפים, ביניהם צהבון האמיר. מעניין לציין שהווירוס ממש משתקע ומתמקם בבלוטת הרוק של הכנימה, וכך הכנימה נשארת מידבקת למשך כמעט שבועיים מרגע שנדבקה בעצמה. דרך הדבקה נוספת, אבל פחות נפוצה, היא דרך זרעים נגועים.

טיפול

דרך ההתמודדות היעילה ביותר, היא מניעה. ההגנה חשובה במיוחד כשהצמח צעיר, אז הוא רגיש יותר להדבקה ולמחלה. להלן 3 דרכי מניעה יעילות:

  • בחרו זני עגבנייה עמידים לווירוס: סביר יותר שהזנים המסחריים והנפוצים עברו טיפוח לעמידות, לכן אישית אני מעדיף לבסס את הגינה על זני מכלוא רגילים, על פני זנים מיוחדים וצבעוניים (שיכולים להיות תוספת נחמדה וצבעונית, פה ושם).
  • טפלו והגנו מפני כנימות עש: כנימות עש הן הווקטור (המפיץ) הבלעדי של הווירוס, ותוכלו לחסום את הגעתן ע”י גידול בחממה האטומה ברשת מזיקים (30 מש ומעלה). כמו כן תוכלו להוסיף מאוורר שיפריע לכנימות העש להתעופף (ובמקרים רבים גם יקרר ויחזק את הצמח). קחו בחשבון שכנימות העש פיתחו עמידות לרוב קוטלי החרקים, וריסוס לא תמיד יעיל כנגדן, תלוי בכנימה הספציפית שהגיעה אליכם.
  • רכשו זרעים ממקור אמין: לאחרונה התגלה שהווירוס יכול להיות מועבר גם דרך זרעים נגועים. לכן בחרו במקור זרעים אמין ומקצועי, או אספו זרעים בעצמיכם משיחי עגבנייה בריאים.
וירוס צהבון האמיר בשתיל עגבנייה צעיר
וירוס צהבון האמיר בעגבנייה | שימו לב להתעגלות העלים





מאמרים ומוצרים קשורים

3 השיטות העיקריות בהידרופוניקה
הידרופוניקה מתחלקת למגוון רחב של טכניקות. במאמר הבא נסקור את 3 השיטות הנפוצות ביותר: צינורות, רפסודות צפות, ומערכות טוף.
6 מצעי שתילה מעולים לגידול ירקות באדניות ועציצים
אדמת שתילה טובה היא אלמנט קריטי בהצלחת האדנית או העציץ. המאמר הבא מסביר איך לבחור, להשתמש ולתחזק את אדמת השתילה, ובאיזה תוספים אפשר וכדאי להשתמש
איך להנביט ולגדל שתילי ירקות ממש, ממש טובים
ככל שצמח הוא צעיר יותר, הוא גם רגיש יותר – ולכן להכין שתילים זו משימה לא פשוטה בכלל. במאמר תלמדו איך לגדל שתילי ירקות בריאים ומוצלחים.
איך לשתול ירקות באדנית, עציץ או ערוגה
יום השתילה הוא היום המסוכן ביותר בחייו של שתיל, הרבה שתילים פשוט לא שורדים אותו. במאמר הבא תלמדו איך להעלות את סיכויי ההצלחה
איך לתכנן ולבנות חממה ביתית
רוב החממות הנמכרות בארץ בכלל לא מתאימות לאקלים הישראלי. אז איך לתכנן ולבנות אחת שכן? על כך במאמר הבא
הרצאה חינמית: התפתחות ומבנה של צמחי הגינה
הרצאה מוקלטת בת 41 דקות, בה תלמדו להכיר טוב יותר את ההיסטוריה והאנטומיה של הצמחים שלכם.
מדריך: חיבור מערכת השקיה לאדניות ועציצים
חושבים לחבר מערכת השקיה לגינה? במדריך הבא תלמדו איך לבחור ולחבר טפטפות, צנרת ומחשב השקיה בצורה נכונה
אדנית עץ קלאסית למרפסת

אדנית עץ אסתטית באורך, רוחב, גובה ועומק לבחירתכם