img

איך להנביט ולגדל שתילי ירקות ממש, ממש טובים

בשתי מילים, להנביט שתילים בבית זה כיף. ממש. יש משהו מאד שלם בלאכול את הסלט שגידלת לבד, מהשתיל שהנבטת בעצמך, במערכת או בעציץ שבנית במו ידיך. כדי לחוות ולראות איך זרע נובט אתם ממש לא צריכים את המאמר הזה – פשוט לכו עם האינטואיציה, זה ינבוט. עם זאת כדי לגדל שתילים טובים באמת, שיצדיקו את הזמן והמאמץ שהשקעתם, כדאי מאד לדעת מה אתם עושים: אחרת (לדעתי) עדיף כבר לקנות שתילי ירקות במשתלה. המאמר הבא מחולק לתיאוריה ולתכל’ס ומכיל את כל מה שאתם צריכים לדעת כדי לגדל שתילים בעצמכם בבית.

המאמר זמין גם בגרסת אודיו:

תכל’ס

התיאוריה שמאחורי הכנת שתילים היא די מורכבת, אבל הפעולות עצמן הן ממש פשוטות. הנה סרטון בו אני מראה איך אני זורע אצלי. מוזמנים להעתיק 1:1 או פשוט לקחת השראה.

הנה השלבים:

  1. ערבבו אדמת עציצים עם 7% הומוס תולעים.
  2. מלאו את מגש ההנבטה באדמה ונקו עודפים. הקפיצו קלות את מגש ההנבטה לסילוק כיסי אוויר (אבל אל תדחסו את מצע השתילה). השלימו אדמה במידה ומתגלים חוסרים.
  3. בחרו את הזרעים, עם עדיפות לזרעים שנאספו באותה שנה. סמנו את שמם והתאריך בעזרת מקלות ארטיק.
  4. פזרו את הזרעים בשורות. שימו לב לכמות הזרעים – זרעים גדולים מספיק לזרוע אחד בכל תא, לעומת זאת יש צמחים שכדאי וצריך לזרוע כמה וכמה בכל תא (לרוב מפורט על האריזה).
  5. אחרי שכל הזרעים במקומם, הטמינו זרעים גדולים עם האצבע, ופזרו שכבה דקה של אדמת שתילה או ורמיקוליט.
  6. השקו והרטיבו את אדמת השתילה. ההרטבה הראשונה של המצע צורכת הרבה מים ועשויה לקחת כמה ליטרים טובים.

    תיאוריה

    מה זה בעצם שתיל טוב?

    לשתילים יכולים להיות הרבה פגמים, מינוריים לכאורה, שבפועל הם כמו כדור שלג מתגלגל שעשוי לפגוע משמעותית ביבול שתקצרו בסוף הדרך. להגדרתי הלא פורמאלית, שתיל טוב מתאפיין ב:

    • בית שורשים מסועף, לבן, שמחזיק יפה את אדמת השתילה, אבל לא ממלא אותה לגמרי.
    • עלווה רעננה ונמוכה, ללא סימנים של מחסור באור, כפי במפורט בהמשך.
    • ללא מזיקים. לדוגמה כנימות ופטריות – לבדוק גם מתחת לעלה!.
    • לא מנוון (שלא ישב זמן ממושך מדי בעציץ קטן מדי).

    ‍להרחבה ותמונות בנושא צפו בהרצאה שלי, בדקה 42:00:

    מבנה הזרע

    הזרעים התפתחו באבולוציה כדי לעזור לצמחים להפיץ את עצמם בצורה יעילה ובטוחה. הזרע הוא ממש קפסולת זמן קטנה, המכילה בתוכה צמח קטנטן במצב רדום וממתינה לתנאים הנכונים כדי לנבוט. הזרע גם מכיל שכבה עבה של חומרי הזנה (לרוב אנדוספרם), שמטרתם לספק לנבט הצעיר מעט אנרגיה כדי ליצור את השורש והעלים הראשונים (המכונים שורשון, ועלי פסיג). למעשה, כשאנחנו מבשלים ואוכלים זרעים שונים (לדוגמה זרעי קטניות ודגנים כמו שעועית ותירס) אנחנו אוכלים את חומרי ההזנה האלה, שנועדו לנביטה הראשונית של הצמח. זו גם הסיבה שאנחנו מצליחים להכין נבטים לסלט בחושך של ארון המטבח – לשלבים הראשונים הנבטים מסתמכים על חומרי ההזנה שבזרע וכלל לא צריכים אור בשביל פוטוסינתיזה.

    שלבי הנביטה

    כדאי לשים לב לארבעה ציוני דרך חשובים בתהליך הנביטה:

    1. תפיחה: הזרע סופח אליו מים, מכפיל את הנפח שלו ולעתים גם משנה מעט את הצבע שלו. קורה לרוב תוכך כמה שעות עד יום מהזריעה. בשלב זה מתרחשים שלל תהליכים בתוך התא המכינים את הזרע לנביטה.
    2. ביקוע: הזרע החליט לנבוט! קליפת הזרע מתבקעת וממנה מציץ שורשון.
    3. הוצאת שורשון ונצר: אחרי הביקוע יוצא שורשון היורד כלפי מטה, וקצת אחריו יוצא גם הגבעול הראשוני ואיתו העלים הראשוניים (הנקראים עלי פסיג, או פסיגים). בשלב זה הצמח מתחיל לעשות לבד פוטוסינתיזה, ומפסיק להסתמך על חומרי ההזנה שהיו בזרע.
    4. הוצאת עלים אמיתיים: אחרי עלי הפסיג הייחודיים מגיעים העלים האמיתיים והמוכרים. בשלב זה מערכת השורשים מסועפת יותר, והצמח מתפתח ומתחיל לצרוך יותר ויותר חומרי הזנה דישון מהקרקע.
    זרע של כוסברה
    זרע של כוסברה שהתבקע והוציא שני שורשונים – בכוסברה, כל “זרע” הוא למעשה זוג זרעים הצמודים אחד לשני.
    בצל נובט
    בצל ירוק מציץ מהאדמה
    צוואר השורש בשתיל אפונת גינה
    שארית הזרע בשתיל מפותח של אפונה (תמונה מתוך המאמר על שתילה נכונה)

    לסיכום ולעניינינו, הזרעים הם קפסולת זמן הממתינה בסבלנות לתנאים הנכונים, ומכילה חומרי הזנה בשביל הצימוח הראשוני. המשמעות היא שעלינו לדעת לספק לזרע את תנאי הסביבה הנכונים עבור כל אחד משלבי הנביטה.

    להתאים את הסביבה לצמח

    בהמשך לפסקה הקודמת, חשוב מאד לתת לזרעים את התנאים הנכונים לצורך נביטה טובה. הדגשים כוללים:

    מצע שתילה

    השתמשו באדמת עציצים חדשה ונקייה, בתוספת 7% הומוס תולעים. בהתאם לצמח ולתנאי הגידול אפשר להוסיף לתערובת קצת פרלייט (משפר את האוורור) ו/או ורמיקוליט (לשיפור אחיזת המים). אל תמחזרו מצע שתילה! מצע שתילה משומש הוא פחות מאורר, מכיל פחות חומרי הזנה ומכיל שלל מזיקים ופתוגנים מהגידול הקודם שישמחו להתלבש על השתילים הצעירים. תוכלו לקרוא עוד על מצעי שתילה במאמר הבא

    מגש הנבטה

    להרבה גננים, ואני ביניהם, יש נטייה לראות עציץ פוטנציאלי בכל סיר ישן או ארגז עזוב. לא פלא שהרבה כוסות של מעדני חלב וקרטוני ביצים מסיימים בתור כוסות הנבטה. אישית אני ממליץ להמנע מאלה, וללכת עם מגש הנבטה סטנדרטי מפלסטיק. מגשי הנבטה יעודיים הם נוחים הרבה יותר לתפעול ושינוע, הם נותנים לשתיל תא אדמה בדיוק במידות המתאימות, והם יוצרים אחידות בין השתילים כך שקל יותר לנסות דברים חדשים וללמוד מטעויות. מגשי הנבטה אפשר לקנות, אבל קל מאד להשיג משומשים -חקלאים לרוב זורקים ערימות של מגשים משומשים בקצה השדה. גם חינם, גם מיחזור. דגש נוסף לגבי מגשי ההנבטה הוא לנקות אותם בין מחזור גידול אחד למשנהו. כמו עם אדמת שתילה משומשת, גם מגשי הנבטה משומשים עלולים להביא איתם מזיקים ומחלות ממחזור הגידול הקודם. תוכלו לנקות אותם בקלות על ידי שטיפה קלה בצינור והעמדה לכמה ימים בשמש, שתייבש ותגרש את כל מי ששרד.

    השקיה

    אחד הפקטורים הכי משמעותיים בהכנת שתילים, זו הלחות. זרעים צריכים מים כדי לנבוט, אבל צריכים גם יובש כדי להתחזק ולגדול. כדאי לחלק את משטר ההשקיה לשניים:

    • בשלב הראשון, מהזריעה ועד להוצאת הפסיגים (העלים הראשונים): שמרו את מצע השתילה בלחות תמידית. הזרעים צריכים רטיבות כדי לנבוט, וגם יובש רגעי עשוי לחסל אותם.
    • בשלב השני, מהרגע שהופיעו זוג העלים הראשונים: צמצמו בהדרגתיות את כמות המים שהצמח מקבל. כמו בכל צמח, השקיית יתר מביאה למחסור בחמצן ולפגיעה בשורשים. מצב של צמא קל מעודד את השתילים להעמיק שורשים בחיפוש אחר מים, ועל הדרך ליצור מערכת שורשים מסועפת ובריאה יותר, עם שתיל חזק יותר שיהפוך גם לצמח בוגר מוצלח ומניב יותר.

    גם לשיטת ההשקיה יש חשיבות: השקיה אגרסיבית מדי עלולה להעיף את הזרעים ממקומם כשהם עוד צעירים. תוכלו להשתמש בשפריצר עדין או במצב ערפל של צינור הגינה.

    לחילופין, אפשר לשים את כל מגש ההנבטה במגש מים ייעודי, ולתת למים להספג מלמטה במצע השתילה. זו שיטה טובה במיוחד לשלבים הראשונים של ההנבטה, כשהזרעים רגישים לזרם מים חזק וכשצריך רטיבות תמידית.

    תאורה

    צמחים צריכים אור שמש בשביל לגדול. שתיל שנבט ולא נחשף למספיק אור שמש יתחיל להתארך ולהמתח בניסיון נואש להגיע גבוה למקום עם תאורה מספקת. תופעה זו נקראת אתיולנטיות. שתיל אתיולנטי הוא שתיל חלש – הוא כילה את כל משאבי האנרגייה שלו על התארכות לא פרופרציונלית, והגיע למצב חלש בו הגבעול לא יכול להחזיק אותו ביציבות. אם הגעתם למצב כזה – אי אפשר לתקן. שחררו את השתילים לערימת הקומפוסט והתחילו מההתחלה. לכן עשו לעצמכם ולשתילים הצעירים טובה – אל תגדלו אותם בצל או בתוך הבית. ואם אתם חייבים – השתמשו בתאורה ייעודית לצמחים.

    נבטי חסה ושמיר אתיולנטים
    שתילי חסה (מימין) ושמיר (משמאל) אתיולנטים

    לאור יש גם השפעה על השלבים הראשונים יותר של הנביטה (הביקוע), השפעה המשתנה מצמח לצמח: יש זרעים שחושך מוחלט מעודד אותם לנבוט, ויש כאלה שדווקא ישמחו לקצת אור.

    טמפרטורה

    זוכרים שהזרע הוא קפסולת זמן שרק ממתינה לתנאים הנכונים? אז לכל הזרעים יש טמפרטורות מינימום ומקסימום לנביטה, שמחוץ להן הזרע פשוט לא ינבוט. חשוב לי להדגיש שמדובר רק על ה”בקיעה” הראשונית של הזרע. מהרגע שהזרע החליט לנבוט – הצלחתם. הוא כבר לא יעצור, גם אם הטמפרטורה תשתנה מעט. באופן כללי ועבור רוב הירקות, הטמפרטורה האידאלית לנביטה היא 24 °C מעלות. אם הטמפרטורה בחוץ לא מתאימה לזרעים שאתם רוצים להנביט, הדרך הפשוטה ביותר להנביט (לבקע) אותם, היא על ידי הכנסה שלהם לתוך הבית ושמירה על מצע השתילה לח – הטמפרטורה בבית לרוב מבוקרת יותר, ובשלב זה ממילא אין לזרע צורך באור. רק אל תשכחו להוציא את מגש ההנבטה החוצה לגינה מיד (!) כשאתם רואים שהזרעים מתחילים להוציא שורשונים.

    דרך שנייה להתמודדות עם טמפרטורת נביטה לא אופטימלית, היא שימוש בזרעים שעברו פריימינג (Primed seeds), לא ארחיב על שיטה זו כיוון שהיא פחות רלוונטית למגדל הביתי בארץ.

    להתאים את הצמח לסביבה

    כפי שכבר ציינתי ואציין שוב ושוב ושוב, כל העניין בגידול צמחים הוא לעשות התאמה בין תנאי הסביבה לצמח שמגדלים. כשאתם בוחרים איזה זרעים לזרוע, שימו לב לפרמטרים הבאים:

    גידולי קיץ וגידולי חורף: זרעו גידולי קיץ באביב-קיץ, וגידולי חורף בסתיו-חורף. בהשוואה לשתילה, אנחנו מתחילים ומסיימים לזרוע כשבועיים שלושה לפני השתילות. למי שעוד לומד להבדיל, גידולי קיץ כוללים את כל הצמחים שאוכלים בהם את הפרי או הזרע (כמו מלפפון, עגבניה, שעועית, תירס) וגידולי חורף כוללים את כל הצמחים שאוכלים בהם את העלה, הגבעול או השורש (קייל, חסה, קולרבי, סלרי, צנונית).

    כדאיות

    לא כל צמח משתלם לגדל מזרע. להלן רשימה:

    • תותים: עדיף לגדל משלוחות (הם עושים את זה לבד).
    • בטטה: עדיף לגדל מייחור.
    • תפוח אדמה: עדיף לגדל מתפוחי אדמה אחרים.
    • תירס: עדיף לזרוע ישירות באדמה.
    • צנונית, גזר, שורש פטרוזיליה וכו’: עדיף לזרוע ישירות באדמה.

    זמן הנביטה

    לצמחים שונים זמן נביטה שונה. לדוגמא, בתנאי הסביבה אצלי, קייל נובט תוך 3-4 ימים, ואילו סלרי תוך 3-4 שבועות. זה יכול ליצור (וכבר יצר) מגשי הנבטה עם שתילים גדולים ובוגרים לצד שתילים וקטנים וצעירים, מה שעשוי להקשות על הטיפול – כבר ציינתי שיש הבדלים בדרישות התאורה וההשקיה בין שתיל צעיר לשתיל בוגר. אם יש לכם אפשרות השתדלו לזרוע במגש נפרד זרעים בעלי זמן נביטה ארוך: סלרי, פטרוזיליה, פלפל, אספרגוס, עירית.

    גיל הזרע

    לזרעים יש חיי מדף. כמו שציינתי הזרע מכיל בתוכו צמח קטן ורדום – העובר. העניין הוא שגם במצב רדום העובר צורך טיפ טיפה אנרגיה – ואם תחכו מספיק זמן היא תגמר, והעובר ימות ולא יוכל לנבוט עוד. יש זרעים שיאבדו את כוח החיות שלהם תוך כמה חודשים, ולעומתם יש שיכולים לשרוד גם מאות שנים. לעניינינו, רוב זרעי הירקות מאבדים מכוח החיות שלהם תוך שנה עד חמש שנים – תלוי בצמח ותלוי איך הזרעים נשמרו (עדיף בטמפרטורות נמוכות ובמקום יבש). אם יש לכם זרעים שנשארו משנה שעברה ואתם לא בטוחים מה מצבם – תוכלו לנסות לזרוע 5-10 זרעים כדי לוודא מה אחוז הנביטה.

    מגש הנבטה זרוע
    מגש הנבטה, מיד אחרי זריעה

    מגש הנבטה עם שתילי ירקות - חסה
    שתילי ירקות במשתלה

    דגשים והערות נוספות

     גימיקים של שתילי ירקות

    באינטרנט מסתובבים לא מעט פטנטים שונים ומשונים, שמבטיחים להפוך את ההנבטה למוצלחת/מהירה/קלה יותר, או כל דבר אחר שישכנע אתכם לקנות. ראו לדוגמה דסקיות ג’יפי וקוביות צמר סלעים, מקלוני פלסטיק לתמיכה בשתילים חלשים, מנבטות פלסטיק שונות (פרופגייטורים) וכ’ו. בפועל, אין משהו שבאמת יכול לתקן זרע פג תוקף, מחסור באור או השקיה לא נכונה. ומנגד – אם הצלחתם להתאים את תנאי הסביבה לזרעים שאתם זורעים, אין לכם צורך אמיתי במוצרים נוספים. מתלבטים לגבי רכישה כזו? קנו רק אם המוצר עונה על בעיה שכבר נתקלתם והסתבכתם איתה.

    שתילים להידרופוניקה

    מגדלים הידרופונים שואלים לא פעם איפה משיגים שתילים ייעודיים להידרופוניקה. האמת היא שאין הבדל בין שתילים לאדמה לשתילים למערכת הידרופונית – ברגע השתילה השתיל הצעיר מפתח מערכת שורשים המתאימה את עצמה למדיום בה היא נמצאת. לכן גם חקלאים המגדלים בהידרופוניקה וחקלאים המגדלים באדמה משתמשים באותם שתילים ממש.

    קצב הצימוח

    אחת הבעיות הנפוצות ביותר עם הכנת שתילים היא האטה בקצב הגידול: על פניו השתיל נראה ירוק ורענן, אבל בפועל הוא לא מתפתח מיום ליום. הסיבות יכולות להיות מגוונות – החל בטמפרטורה בעייתית, דרך מחסור בחומרי הזנה או תאורה ועד לעודף השקיה. מה שחשוב זה שתהיו עם היד על הדופק – אם עבר זמן מאז הפעם האחרונה שאמרתם לשתילים שלכם “וואו, כמה גדלתם!”, ייתכן שהם בבעיה. מעבר לכך, בפסקה למעלה ובהרצאה נתתי דגשים נוספים לזיהוי שתיל בריא ואיכותי.

    מנבטה אוטומטית

    לסיום, אני רוצה להראות לכם מנבטה הידרופונית – אוטומטית שבניתי עבור ייצור שתילים לבית. תהנו 🙂

    המנבטה האוטומטית





    מאמרים ומוצרים קשורים

    6 מצעי שתילה מעולים לגידול ירקות באדניות ועציצים
    אדמת שתילה טובה היא אלמנט קריטי בהצלחת האדנית או העציץ. המאמר הבא מסביר איך לבחור, להשתמש ולתחזק את אדמת השתילה, ובאיזה תוספים אפשר וכדאי להשתמש
    6 שיטות מוצלחות לגידול ירקות במרפסת
    לאורך השנים נתקלתי בעשרות שיטות שונות ומשונות לגידול ירקות במרפסת. במאמר הבא ריכזתי בפניכם את 6 השיטות המוצלחות ביותר בפרמטרים של אסתטיקה, עלות, תחזוקה וכמובן הצלחת הגידול
    איך לשתול ירקות באדנית, עציץ או ערוגה
    יום השתילה הוא היום המסוכן ביותר בחייו של שתיל, הרבה שתילים פשוט לא שורדים אותו. במאמר הבא תלמדו איך להעלות את סיכויי ההצלחה
    בחירת מיקום למערכת הידרופונית, אדנית או עציץ
    איך לבחור מיקום לגינת ירק? באיזה פרמטרים צריך להתחשב, ואיך להתמודד עם תאי סביבה לא אופטימליים? על כל אלה במאמר הבא
    אדנית עץ קלאסית למרפסת

    אדנית עץ אסתטית באורך, רוחב, גובה ועומק לבחירתכם

    אדנית עץ דגם

    אדנית עץ חזקה ופשוטה לבנייה, באורך וגובה לבחירתכם.

    ערוגת עץ מוגבהת למרפסת דגם

    ערוגת עץ בגובה מותניים ובאורך ורוחב לבחירתכם. לטיפול קל ונוח

    ערוגה ביתית מוגבהת מעץ במגוון גדלים דגם

    ערוגה ביתית מוגבהת מעץ. הערוגה עשויה מקורות עץ עבות בעובי 3 ס"מ, מה שמקנה לה עמידות מוגברת לרקבון ומשך חיים אורך יותר.