מבוא ובסיס | איך לבנות מערכת הידרופונית ביתית

תהליך ההקמה של מערכת הידרופונית הוא מהנה ומרגש – מדובר במערכת שתלווה אתכם למשך שנים ותניב תוצרת רבה. מערכות הידרופוניות מתאפיינות בהשקעה ראשונית גדולה, ותחזוקה מינמלית בהמשך. כדי לצמצם את ההוצאה הראשונית ניתן לבנות מערכת הידרופונית בשיטת עשה זאת בעצמך – ובמקרה כזה חשוב מאד להשקיע בתכנון מקדים של המערכת על כל הצדדים שלה. תכנון נכון ימנע הפתעות והוצאות מיותרות בהמשך, ויאפשר לכם להנות מירקות טריים שגידלתם לבד, במערכת ההידרופונית שבניתם בעצמכם.

בחירת מיקום

למיקום הספציפי בו תגדלו את הירקות השפעה מכרעת על הצלחת הגידול. למעשה, הנושא כל כך חשוב שהקדשתי לו מאמר נפרד. בקצרה, יש לשים לב לקריטריונים הבאים:

• תאורה: לגידול ירקות דרוש לפחות 5 שעות שמש ישירה ביום. תוכלו לבדוק את כמות השמש בשטח שלכם בעזרת האפליקציה Sun Path.
• נגישות: קטיף מזדמן, אבחון בעיות בשלב מוקדם וטיפול שוטף מצריכים גישה נוחה למערכת.
• חשמל ומים: מערכת הידרופונית מצריכה חיבור סמוך לחשמל ומים. במידה ואין קיימים פתרונות שונים עליהם הרחבתי במאמר המצורף.
• שטח להתרחב אליו בהמשך: במידה ותרצו להגדיל את המערכת ולקבל יותר תוצרת.

‍

שיטת הגידול

ישנן בלי סוף שיטות וטכניקות לגידול הידרופוני. אבל 3 השיטות העיקריות הן:

• צינורות (NFT): גידול בצינורות PVC. השיטה מאפשרת גידול מגוון צמחים בשטח מצומצם, ומתאמה לקירות ומרפסות.
• רפסודות צפות (DWC): גידול ברפסודות קלקר הצפות על פני אמבט מים. השיטה מאפשרת תחזוקה פחותה יותר ועלותה נמוכה.
• טוף (ריקון והצפה): גידול באמבט טוף המתמלא ומתרוקן במים לסירוגין. השיטה מאפשרת לגדל כל צמח שהוא (כולל גידולי שורש) באחוזי הצלחה גבוהים במיוחד.      

לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות משלה, הכנסו למאמר על שיטות הגידול כדי לבחור את השיטה המתאימה לכם.

‍

גודל המערכת

גודל המערכת כגודל התיאבון. בתנאים אופטימליים וככלל אצבע, כל חור שתילה יניב ראש חסה אחד בחודש (או ירק עלים אחר באותו גודל), או כשלושה מלפפונים בחודש (או פרי אחר באותו גודל). לכן אני ממליץ להחזיק מערכת הידרופונית עם לפחות 15 חורי שתילה לנפש. לדוגמא – למשפחה בת 4 נפשות אמליץ על מערכת עם 60 חורי שתילה לפחות. האמור מתייחס לחורי שתילה במרווחים של 20 ס”מ האחד מהשני.

בנוסף, יש להתאים את סוג המערכת לסוג הגידול:

קבוצה 1: אלה הם גידולי העלים, להם מערכת שורשים קטנה והם מהירי צימוח ויבול: חסה מכל הסוגים, פטרוזיליה, כוסברה, סלרי, מנגולד, סלק עלים, חומעה, קייל, בזיליקום, בקצ’וי, טאט-סוי, אוסקה, עולש, מיזונה, בצל ירוק, קולרבי, שמיר, שומר. צמחים אלה יסתפקו במערכת מסוג הידרופוניקה פסיבית (קרטקי), רפסודות צפות וגם מערכת צינורות (NFT) בקוטר 75 מ”מ

קבוצה 2: צמחים פירותיים. אלה צמחים גדולים יותר, להם לוקח לרוב חודשיים על ארבעה חודשים עד להנבה של פרי: עגבניה, עגבנית שרי, חציל, פלפל, מלפפון, דלעת, דלורית, קישוא, תות שדה, תירס, מלון, שעועית, פרחי נוי. צמחים אלה יצמחו בכיף לצד צמחים מקבוצה 1, אבל ידרשו מערכת שתוכל להכיל את השורשים שלהם: מערכת NFT בקוטר 110 מ”מ תספיק, או מערכת מים עמוקים (DWC)

קבוצה 3: גידולי שורש וצמחים בעלי מערכת שורשים גדולה ואגרסיבית במיוחד: במיה, היביסקוס, מלוחיה, גזר, תפוח אדמה, בטטה. צמחים אלה יגדלו בשמחה לצד גידולי עלים וצמחים פירותיים (קבוצות 1 ו- 2), אבל ידרשו מערכת עמוקה במיוחד שתכיל את השורשים שלהם: מערכות של ריקון והצפה (טוף), דליים הולנדים, וכן מערכת צינורות (NFT) בקוטר 160 מ”מ

שימו לב – ניתן לגדל צמחים מקבוצה נמוכה (כמו חסה) במערכת המתאימה לצמחים מקבוצה גבוהה יותר (כמו DWC), אבל לא להיפך.

‍

הדלייה

ישנם גידולים מטפסים הזקוקים למוט במבוק, חוט או גדר לטפס עליהם. ללא הדלייה הצמח ישתרע על הרצפה ועלול לקבל מזיקים ומחלות. הגידולים הבאים דורשים הדלייה: מלפפון, עגבניית שרי, שעועית (למעט שעועית שיחית), אפונה.

אופציה נוספת היא לשתול את הצמח בנקודה גבוהה במערכת, ולתת לו ליפול מטה כשהוא תלוי באוויר.

חומרי גלם ורעלים

ישנם חומרי גלם העשויים לשחרר רעלים למים, ומשם הם עלולים להגיע לצמח ואליכם לצלחת. לצערי קיים מעט מחקר ומידע בנוגע להידרופוניקה ביתית, ורוב הדעות מבוסס יותר על ספקולציות מאשר על מחקר אמיתי. עם זאת כבר הוכח שרעלים יכולים להגיע מהאדמה/מים, דרך הירקות ואל הגוף שלנו – לכן המלצתי היא לוודא שכל כל חומר שבא במגע עם תמיסת הגידול הוא בטוח לשימוש. במידה וחומר הגלם מיועד לשימוש עם מזון או לחקלאות – מעולה. במידה ולא, הפעילו שיקול דעת ושימו לב לחומרים הבאים:

• דיפון: יריעות PVC (כמו אינטקס) לבריכות שחייה נחשבות בטוחות לשימוש. לעומת זאת יריעות EPDM לדיפון בריכות נוי עשויות לשחרר רעלים ולא מומלץ להשתמש בהן
• צינורות PVC: צינורות PVC בצורתם הרגילה מיועדים להיות קבורים מתחת לאדמה כצנרת ביוב, והם מתפוררים בחשיפה לקרינת UV (שמש), ישר לתוך תמיסת הגידול. השתמשו בצינורות UPVC העמידים לקרינת UV.
• דליים: השתמשו בדליים מתעשיית המזון כמו דליים משומשים של טחינה, אותם ניתן להשיג משומשים בחומוסיות. אל תשתמשו בדליי צבע! בהם יש שאריות צבע ושאר כימיקלים.
•  גיגיות ואמבטיות מתעשיית הבניין: על פי רוב עשויים מHDPE, ראשי תיבות של High-density polyethylene. למרות ש HDPE כשלעצמו בטוח לשימוש (ממנו מייצרים בין היתר בקבוקי שתייה ואריזות מזון), מדובר במוצרים לתעשיית הבניין שלעתים מכילים תוספת של מייצבים, מפלמרים, שמנים סינתטים ושאר תוספות שמוזילות את הייצור אבל הופכות את כל העניין לרעיל. לא להשתמש.