איך לתכנן ולבנות מערכת הידרופונית מסוג NFT (צינורות)

המאמר הקודם עסק בעקרונות הבסיס של תכנון מערכת הידרופונית. במאמר זה נתמקד בשיטת NFT – שיטת גידול אנכית בצינורות PVC, המאפשרת גידול מגוון רחב של ירקות בשטח מצומצם ומתאימה במיוחד למרפסות. מאמר זה הוא המשך למאמר המבוא על תכנון מערכת הידרופונית.

צינורות

גדולתה של שיטת הNFT היא היכולת לגדל על קירות, והיא שהפכה את השיטה לכל כך פופולרית. ניתן וכדאי להוסיף יותר מקומה אחת של צנרת – ובמקרים כאלה יש לדאוג לגבהים הבאים (כל המידות מתייחסות למרכז הצינור):

‍

• גובה הצינור העליון: הגובה נקבע כך שיהיה לכם נוח להגיע לצמחים. קחו בחשבון שגם לצמח יש גובה מסוים – עבור רוב האנשים צינור בגובה של 190 ס”מ הוא קצה גבול הנוחות.
• גובה מינימלי של הצינורות: מכיוון שהמים חייבים לזרום חזרה למאגר המים, גובה מאגר המים הוא שקובע את גובה הקומה התחתונה.
• מרחק בין קומות: הצמחים צריכים גובה כדי לגדול בו. במערכת אנכית לגמרי, כדאי להוסיף ניפל (צינור ישר וקצר), להרחיק את הקומות אחת מהשנייה, וליצור מרווח של 35-45 ס”מ בין הצינורות כתלות בסוג הגידול. במידה והמערכת מוטה כלפי השמש (כפי שמתואר בהמשך המאמר), ניתן לוותר על הריווח והניפל.

בגלל מגבלות אלה, רוב מערכות הNFT הביתיות מורכבות מ 1-6 קומות.

ניתן להשיג את כל החומרים לבניית מערכת הידופונית בחנות של ליבינגרין

‍

קוטר צינור PVC

קוטר צינור ה PVC קובע איזה צמחים ניתן לגדל במערכת. קוטר קטן מדי הוא מתכון לסתימת שורשים – מצב בו שורשי הצמח גדלים יתר על המידה וסותמים את הצינור. לעומת זאת לקוטר צינור גדול מדי אין השלכות משמעותיות, למעט עלות גבוהה יותר. ישנם שלושה קטרי צינור הנפוצים בשוק: 75 מ”מ, 110 מ”מ ו – 160 מ”מ. את קוטר הצינור יש לבחור על פי הצמחים שרוצים לגדל:

• קוטר 75 מ”מ: גידולי עלים בעלי מערכת שורשים קטנה, אותם נקטוף אחרי לא יותר מחודש: חסה מזנים קטנים, פטרוזיליה, כוסברה, סלק עלים, קייל גמדי, בקצ’וי, טאט-סוי, אוסקה, עולש, בצל ירוק, עירית, שום, כרישה, קולרבי, שמיר.
• קוטר 110 מ”מ: מתאים לצמחים פירותיים וצמחים בעלי מערכת שורשים בינונית עד גדולה: עגבניה, עגבנית שרי, חציל, פלפל, מלפפון, דלעת, דלורית, קישוא, תות שדה, תירס, מלון, שעועית, שומר, מיזונה, קייל, חומעה, מנגולד, סלרי, ברוקולי, כרובית, כרוב, כרוב ניצנים, בזיליקום, חסות מזנים גדולים, פרחי נוי. ובנוסף כל הגידולים המתאימים לקוטר 75 מ”מ. זהו הקוטר הנפוץ והמומלץ ביותר – קחו בחשבון שצמחים גדולים ומוצלחים במיוחד יצטרכו גיזום שורשים מפעם לפעם.
• קוטר 160 מ”מ: צמחים בעלי מערכת שורשים גדולה ואגרסיבית במיוחד: במיה, היביסקוס, מלוחיה, בטטה. ובנוסף כל הגידולים המתאימים לקוטר 75 ו- 110 מ”מ. כששותלים בצינור 160 מ”מ יש להשתמש בכוסות רשת עמוקות בתוספת הידרוטון/טוף, ולעזור לשתילים הצעירים להגיע למים בעזרת פתיל בד.

שיפועים

זרימת מים איטית מדי עשויה לגרום לחוסרים תזונתיים בצמח, ולגרום להצטברות משקעים אורגנים בצנרת. מהירות הזרימה מושפעת מהשיפוע (Slope) של צינורות הגידול, ונהוג לתת שיפוע של 2% לכל צינור. משמע, על כל 100 ס”מ אורך יש ליצור הפרש גבהים של 2 ס”מ בין קצות הצינור. ניתן לגדל גם בשיפועים גדולים יותר וכמעט אנכיים, אבל השתדלו להמנע משיפוע 0% (צינור אופקי לגמרי).

שיפוע נוסף וראוי לציון זו הזווית כלפי השמש – כדי שהצמחים בקומות העליונות לא יטילו צל על הקומות התחתונות, ניתן להשכיב את הצינורות כ30 מעלות. יש לציין שגם מערכת ללא שיפוע כזה תעבוד באופן תקין. דוגמה למערכת כזו היא מערכת טל.

חורי שתילה

תוכלו לרכוש אצלינו צינורות גידול המגיעים מוכנים עם קדחים לשתילה, אבל תוכלו גם לקדוח בעצמכם בעזרת מקדח כוס:

• בצינורות 75 מ”מ: קדח 2 אינצ’ כל 10-15 ס”מ
• בצינורות 110 מ”מ: קדח 3 אינצ’ כל 20 ס”מ
• בצינורות 160 מ”מ: קדח 4 אינצ’ כל 25 ס”מ

מידות אלה הן הסטנדרט המקובל. תוכלו לשחק במרחקים בין הקדחים כרצונכם – קדחים צפופים יותר יביאו לכך שהצמחים יצלו אחד על השני ולהאטה בקצב הצימוח. אפקט כזה עשוי להיות רצוי באזורים עם עודף קרינה ועומס חום קיצוני בקיץ – אם כי עדיף להשתמש ברשת צל כמתואר בהמשך.

‍

אטם גומי

אטם הגומי אוטם את הצנרת ומקשיח את החיבורים בה. הקפידו להכניס את אטמי הגומי כך שהשן שלהם פונה פנימה: 

‍

‍

‍

‍

כוון הצינורות

לצינורות PVC יש כוון זרימה עדיף, וזרימה בכוון ההפוך עשויה להוביל לדליפות והצטברות משקעים בתוך הצינור. בעת חיבור הצינורות הקפידו שהמים יזרמו כך שהם יוצאים מהמחבר הזכר ונכנסים למחבר הנקבה כמתואר באיור.

‍

‍

‍

קיצור הצינורות

צינורות PVC נמכרים באורכים סטנדרטים שונים. תוכלו לקצר אותם למידות אחרות בקלות עם מסור ידני – אבל אל תשכחו להוסיף פאזה (זווית) בקצה הצינור בעזרת נייר ליטוש או שופין, לחיבור קל יותר בהמשך. בנוסף, בחיתוך צינורות שכבר יש בהם קדחי שתילה יש להשאיר מרווח משפת הצינור.

‍

משאבה

קיימים סוגים רבים של משאבות מים. במערכות NFT ביתיות נהוג להשתמש במשאבות טבולות של אקווריום – אלה משאבות זולות יחסית, שנמצאות בתוך מאגר המים ועובדות על עקרון הצנטריפוגה. סרטון המדגים את עקרון הפעולה של משאבות אלו:

‍

ספיקת המשאבה

את גודל ודגם המשאבה נבחר לפי הספיקה שלה. לעתים משאבות נמדדות בטעות על פי ההספק החשמלי שלהן (וואט). זהו מדד פחות אמין, מכיוון הוא לא מתחשב ביעילות האנרגטית המשתנה בין משאבות: משאבה טובה באמת תצרוך מעט חשמל ותזרים הרבה מים. מדד ספיקת המים של משאבה נמדד בליטר/שעה, והוא מתייחסת לספיקת המים כשהמשאבה מסחררת אותם בגובה אפס. כמובן שבפועל המשאבה צריכה להרים את המים לגובה 1-2 מטר ולכן ספיקת המים במציאות תהיה נמוכה יותר. כמו כן קיים הבדל בספיקה בפועל בין המשאבות הסיניות למשאבות הנמכרות בארץ, גם אם התווית מראה את אותו מספר. עבור רוב מערכות ה NFT מספיקה ספיקה של כ 1-2 ליטר מים לדקה. בחרו משאבה שמספקת את הספיקה הזו בהתאם לגובה הצינור העליון במערכת. אם אתם מתלבטים מוטב לקחת משאבה מעט חזקה יותר, ולהגביל את הספיקה עם ברז פלסטיק במידת הצורך.

‍

חיבור המשאבה

הצינור שמוליך את המים מהמשאבה מעלה לתעלת הPVC יהיה צינור רגיל של טפטפות בקוטר 16 או 20 מ”מ, רצוי בצבע לבן להפחתת ההתחממות בשמש. ככל שהצינור ארוך וגבוה יותר כך קשה יותר למשאבה להזרים בו מים, ונוכל להקל עליה על ידי הגדלת קוטר הצינור. את הצינור נחבר עם מחברי שן רגילים של טפטפות ונוכל להוסיף ברז פלסטיק פשוט כדי לכוונן את ספיקת המים.

משאבה שנייה

משאבת מים מחזיקה לרוב כ 4-7 שנים. אם המשאבה מתקלקלת ביום קיץ חם יש לכם כמה שעות עד שכל הצמחים במערכת יצטרפו אליה וימותו. לכן יש מגדלים שבוחרים להחזיק משאבה שנייה כגיבוי. במצב חירום אפשר לפתוח צינור גינה על זרם דק ולהזרים מים בצינורות הגידול עד לרכישת משאבה חלופית או עד לחזרת החשמל.

קונסטרוקציה

ניתן לחבר את צינורות ה PVC לקיר, מעקה, שרשרת התלויה מלמעלה או למעמד ייעודי. החיבור נעשה בעזרת אומגות מתכתיות, רצועות בד או תפסני פלסטיק. שימו לב שכל צינור צריך תמיכה בשתי נקודות, ובצינורות באורך ארבע מטר – שלוש נקודות תמיכה.

נפח מאגר המים

נפח מאגר המים קובע את כמות התחזוקה שתצטרכו להשקיע במערכת ההידרופונית. ככל שכמות המים במערכת גדולה יותר ככה המדדים יצאו מאיזון לאט יותר. לכן לכן כדאי ומשתלם להשקיע במאגר גדול. הנפח שתראו ברוב מערכות הNFT בשוק הוא 60 ליטר, אבל אין מניעה לבנות בעצמכם מאגר מים גדול יותר. תוכלו ללמוד ולקבל השראה מהוראות הבנייה של מערכת חגי. ככלל אצבע כדאי שבמאגר יהיו לפחות 1 ליטר מים על כל חור שתילה במערכת. (לדוגמה, למערכת עם 30 צמחים מומלץ מאגר בנפח 45 ליטר).

‍

הצללה

מערכות NFT נוטות להתחמם מאד בקיץ. הצינורות, על אף שהם לבנים, מתפקדים כמו לוחות סולריים – מה שמחמם את תמיסה הגידול והצמחים סובלים. הבעיה כל כך גדולה שיש מגדלים שמוסיפים למים בקבוק קרח מדי יום בחודשים יולי – אוגוסט. כדי להקדים תרופה למכה תוכלו להתקין מראש רשת צל 30%-50% אותה תוכלו לפרוס בחודשי הקיץ, ואף להוסיף מאוורר קטן שיעזור לצמחים לקרר את עצמם. מהקורות שמחזיקות את רשת הצל תוכלו למתוח חוטי הדלייה עבור צמחים מטפסים כמו עגבניה, מלפפון, ושעועית. להרחבה בנושא הכנסו את המאמר על התמודדות עם טמפרטורת מים גבוהה בהידרופוניקה.