איך לשתול ירקות באדנית, עציץ או ערוגה

בקצרה – כשאתם באים לשתול צמח באדנית או עציץ, שימו לב לשתול את הצמח הנכון בזמן הנכון, במצע שתילה איכותי, ובעומק שתילה מתאים (והעדיפו רדוד על פני עמוק מדי), לבסוף השקו וודאו שאין כיסי אוויר.

למה חשוב לדעת לשתול נכון?

השתילה היא המצאה חדשה יחסית, ולא מאד טבעית לצמח. בטבע צמחים נובטים, גדלים, מניבים ומתים באותו מקום. לאורך מיליוני שנות אבולוציה הצמחים למדו להוציא את השורשון בתזמון מושלם עם הגשמים ועונות השנה, ולפתח את עצמם כך שהשורשים אוחזים את האדמה היטב, ומחזיקים את העלווה (החלק העליון של הצמח) באוויר.

‍

‍

כשאנחנו שותלים שתיל מוכן, אנחנו ממש משנים סדרי עולם. מערכת השורשים של הצמח לא מותאמת למעבר דירה, ובמקרים רבים מדובר בפעולה טראומטית של ממש עבור הצמח. כדי למצות את היתרונות של שימוש בשתילים מוכנים כדאי לדעת לעשות את זה נכון. הכלל המנחה הוא לגרום לצמח לחשוב ששום דבר לא קרה, והוא עדיין בעציץ הישן והאהוב שלו.

‍

היתרונות של שימוש בשתילים

לשימוש בשתילים יש יתרונות רבים אל מול זריעה:

הצמח בריא ומניב יותר: אני תמיד אומר שלהגיע מזרע למצב של שתיל איכותי, זה קשה פי שתיים מלהביא שתיל למצב של צמח בוגר ומניב (אמנם שתיל גרוע זה ממש קל להכין, אבל הוא לא שווה את המקום שהוא תופס בגינה). יש כל כך הרבה ניואנסים וידע בדרך לשתיל איכותי, שאשאיר את זה למאמר נפרד ועתידי.

היבול מגיע מוקדם יותר: כשאתם שותלים שתיל מוכן אתם חוסכים את כל הזמן שלקח לו לצמוח ממצב של מזרע לגודל של שתיל. לרוב חסכון של 2-3 שבועות.

אפשר לזרוע מוקדם יותר בעונה: בין שאתם מכינים שתילים ובין שאתם קונים אותם, היכולת לתת סביבה נעימה ומבוקרת (הצללה בקיץ, חימום והגנה בחורף) לשתילים הנובטים מאפשרת להתחיל לזרוע אותם מוקדם יותר – שוב, כ2-3 שבועות לפני תחילת העונה. אגב, לזן המניב מוקדם בעונה קוראים זן בכיר, וליבול הראשון קוראים (איך לא) – ביכורים.

למגדלים מתחילים אני ממליץ להתמקד תחילה בשתילי ירקות קנויים. יש מספיק מכשולים בדרך לצמח מוצלח ובריא. בהמשך, עם הניסיון ואם תרצו – תוכלו לעבור בהדרגה לזרעים. עם זאת חשוב לציין שלא כל ירק או צמח כדאי לשתול כשתיל: גידולי שורש ופקעת כמו גזר, צנונית, ולפת עדיף לזרוע ישירות באדמה. גם זריעה של תירס תחסוך לכם כמה שקלים.

שתילה זה בסוף

למגדלים מתחילים יש נטייה להתמקד בפעולה הסופית, השתילה, ולשכוח לגמרי את כל השלבים המקדימים:

בחירת המיקום: לצמחים אין רגליים כדי לעבור לצל בצהרי יום קיצי, או לצאת ולהתחרדן בשמש בצינת הבוקר. לכן הם מאד מאד תלויים בסביבה שלהם. בגינה טיפוסית יש מגוון מקומות ונישות שונות עם תנאים שונים, וחשוב ומשתלם להשקיע מחשבה רבה בבחירה זו. למידע נוסף הכנסו למאמר על בחירת מיקום לעציץ או אדנית בגינה

בחירת הזמן בשנה: לא כל זמן הוא זמן טוב לשתילה. בפרט החודשים יולי – אוגוסט, שעושים חיים קשים לשתילים צעירים. אם התחלתם גינה חדשה והיא גם ככה עומדת ריקה – שתלו בכל זמן, אין לכם מה להפסיד. אבל את מחזור הגידול הבא כדאי לתזמן בהתאם לעונות השנה. פרמטר נוסף הוא אירועי מזג אוויר: אם צפוי שרב כבד או סופה רצינית באיזור שלכם – כדאי להמתין עד יעבור זעם. השתילה היא גם ככה טראומטית עבור השתילים, ומזג אוויר קיצוני עלול לגבות כמה וכמה קורבנות.

בחירת הצמח: כל הסוד בגידול צמחים הוא להתאים בין תנאי הסביבה לצרכי הצמח. צמחים שונים יגיבו בצורה שונה לאותם תנאי סביבה. בעוד שמלפפון ותירס ישגשגו גם בשיא הקיץ ובשמש מלאה, החסה בקושי תנבט, שלא לדבר על להתפתח. אם עוד אין לכם היכרות אינטימית עם האופי של כל צמח וצמח, הסתמכו על כלל האצבע הבא: צמחים פירותיים גדולים כמו עגבנייה, מלפפון ותירס (גידולי קיץ) יעדיפו טמפרטורות גבוהות יותר, דישון רב יותר, ושטח גדול יותר. צמחים “ירוקים” כמו חסה, קולרבי, וסלרי (גידולי חורף) יעדיפו טמפרטורות נמוכות יותר ויסתפקו בפחות דשן ובקרינת שמש חלשה יותר (אבל בלי צל מלא, בבקשה).

איכות השתיל: בחרו את השתילים שלכם בפינצטה. כל פגם בשתיל ההתחלתי הוא כמו כדור שלג מתגלגל, שלרוב יתפתח בהמשך הדרך לצמח חלש, ובקושי מניב. הסוד לבחירת שתיל איכותי הוא בבחירת משתלה טובה. אם אין לכם אחת כזו – צפו בהרצאה שלי כדי ללמוד איך לבחור שתיל במשתלה (דקה 42:00).

להתעלם מכל אלה זה כמו שחקלאי ישתול לפני שהוא דישן וחרש את האדמה. אל תמהרו למשתלה לפני שהכנתם את הבסיס.

תהליך השתילה

אז איך שותלים בתכל’ס? כפי שציינתי עצם השליפה של השתיל מהעציץ הישן פוגעת בו והתפקיד שלנו כמגדלים הוא לתת לו נחיתה רכה ככל האפשר. הדגשים הם:

שתלו בעדינות: ככל שהשתיל צעיר יותר, ככה כל עלה וכל שורשון חשובים ומשמעותיים יותר. השתדלו לשלוף ולשנע את השתיל בעדינות, מבלי לפגוע בעלווה ותוך שמירה על גוש השורשים בשלמותו. חלק מהעניין הוא גם לדעת מתי השתיל מוכן להעתקה. אם גוש השורשים מתחיל להתפורר לכם ביד לרגבים קטנים, או לחילופין אם השתיל נעקר ומשאיר את האדמה שלו מאחור – סימן שהוא לא פיתח מערכת שורשים מסועפת מספיק וכדאי לתת לו עוד קצת זמן לפני ההעברה.

‍

‍

צורת הגומה: נסו ליצור גומה בגודל וגובה השתיל. גומה החורגת מצורת בית השורשים תיצור כיס אוויר בעת שתילת הצמח, ותמנע מהשורשים לעבור ולהיקלט לתוך האדמה החדשה.

‍

‍

עומק השתילה: יש חשיבות גדולה לעומק בו הצמח שתול. איזור החיבור בין השורשים לנוף הצמח נקרא צוואר השורש, ועליו תמיד להיות מעל האדמה: שתילה של צוואר השורש מתחת לקו האדמה תיצור תנאי לחות תמידיים ותעודד התפתחות של רקבון צווארה שורש. אם יש ספק, עדיף לשתול את הצמח רדוד מדי מאשר עמוק מדי. שורשים שנחשפים לאוויר פשוט מתעצים, מתחסנים וממשיכים לגדול. לעומת זאת גבעול שנטמן באדמה – יירקב והצמח יחד איתו.

הידוק: חללי אוויר בין האדמה לשורשים יוצרים מחסום המקשה על השורשים לעבור ולהתפתח הלאה. מנגד, אדמה מהודקת מדי גם היא מקשה על השורשים לחדור ולא מכילה די חמצן כדי לאפשר לשורשים לנשום (כן, שורשים צריכים גם חמצן). בסיום השתילה תוכלו להדק את האדמה סביב השתיל בעדינות, או לחילופין להשקות בנדיבות. ההשקיה תמלא כל כיס אוויר באדמה, אבל תמנע הידוק מוגזם של הקרקע

השעה ביום: היו נחמדים כלפי עצמיכם וכלפי השתילים והמנעו משתילה בשעות החמות בקיץ. אחר הצהריים זה הזמן הכי נעים ומתאים לשתילה.

אחסון שתילים

אם קניתם שתילי ירקות במשתלה או קיבלתם ממני כמה במתנה, כנראה שהם נמצאים כרגע באיזה קופסא, עם כל השורשים חשופים. אם אתם מתכוונים לשתול ביומיים הקרובים תוכלו פשוט לשמור אותם בתוך הבית, וזכרו להרטיב את השורשים מדי פעם. אם השתילה רחוקה יותר באופק – עדיף שתשתלו אותם בעציץ ביניים שיוצב במקום מואר ומוגן יותר, בו הם יוכלו להמשיך לעשות פוטוסינתיזה ולהזין את עצמם.

‍

‍

הערה: המאמר מתייחס לגידולי ירק עונתיים. אמנם רוב העצות במאמר רלוונטיות לכל צמח שהוא, אבל שימו לב שעשויים להיות שינויים ודגשים נוספים בשתילת צמחים רב שנתיים, שיחים וכו’.

‍