6 מצעי שתילה מעולים לגידול ירקות באדניות ועציצים

צמחים יכולים לקום וליפול על מצע השתילה. תרתי משמע. למרות שמצע הכבול הפך להיות הסטנדרט היום עבור אדניות ועציצים, כדאי להבין את התכונות שלו ואופן השימוש בו, וכן להכיר את האלטרנטיבות.

המאמר מחולק לשלושה חלקים: סקירה של מצעי השתילה העיקרים, התוספים הנפוצים ואופן השימוש בהם, ולבסוף איך לשמור ולחדש את מצע השתילה לאורך זמן.

כשאנחנו שותלים צמח ישירות בקרקע, כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה להוסיף קצת קומפוסט, והוא יסתדר. לא כך הדבר כשמגדלים בעציץ או אדנית – בהם נפח השורשים מוגבל, ואנו נאלצים להשתמש במצע שתילה אופטימלי, שיספק לשורשי הצמח את הצרכים שלהם גם בנפח האדמה הקטן. הקריטריונים שהופכים מצע שתילה טוב למצע שתילה מצוין הם:

• אחיזת מים: בעציץ או אדנית הצמח לא יכול לשלוח שורשי עומק בחיפוש אחר מים, ועל מצע השתילה להחזיק ולספק לו מים לאורך זמן ועד להשקיה הבאה.
• ניקוז ואוורור: שורשי הצמח נושמים חמצן, וזקוקים למצע אוורירי דרכו האוויר יוכל לחדור. בנוסף, מצע אוורירי מאפשר לשורשים לחדור דרכו בקלות בחיפוש אחר מים וחומרי הזנה, וכן הופך את הקל לקל משקל– מה שמאפשר לנו לשנע את העציץ או האדנית בקלות ממקום למקום בגינה.
• יכולת הזנה: הצמח מקבל את חומרי ההזנה שלו מהדשן שנוסיף למצע השתילה. מצע גידול טוב הוא מצע שמקל על הצמח לספוג את הדשן שנספק לו.
• סטריליות: מצע טוב מגיע נקי ממזיקים,מחלות ומזרעים של עשבים שוטים.
• וכמובן, המחיר.

כבול

אדמת כבול היא אדמת העציצים הסטנדרטית שכולנו מכירים. למעשה לא מדובר באדמה כלל. כבול נוצר באופן טבעי בביצות כבול ברחבי העולם, בתהליך בו שאריות הצומח בביצה שוקעים ונכבשים בתנאים אנאירוביים תחת לחץ הביצה שמעל. תהליך שלוקח מאות ואלפי שנים. בארץ קיימות אדמות כבול בעמק החולה, אבל הכבול שאתם קונים במשתלה מיובא מחו”ל – רוב הכבול בעולם מיוצר בצפון אירופה, צפון אמריקה ורוסיה.

‍

יתרונות הכבול

כבול הוא חומר נהדר בתור אדמת שתילה מהסיבות הבאות:

• אוורור: כבול הוא חומר אוורירי המאפשר לשורשי הצמח לנשום כראוי.
• אחיזת מים: כבול מסוגל לאחוז מים עד פי 20 ממשקלו. מה שמאפשר לכם להפחית את תדירות ההשקיה וחוסך עבודה.
• חומרי הזנה: בהיותו תוצר של פירוק אורגני, כבול מכיל חומרי הזנה ברמה מסוימת שישמשו את הצמח. עם זאת ברוב המקרים יש להוסיף גם דשן מסוג כלשהו.
• סטריליות: כבול מגיע נקי מזרעים של צמחי בר ומחלות קרקע. כך שלפחות בתחילת הדרך אין צורך לעשב.
• נעים לעבודה: הכבול הוא חומר נעים למגע וחסר ריח. כמו כן בהיותו קל משקל ניתן להזיז עציצים בקלות יחסית ממקום למקום בגינה.

תוספות לכבול

אדמת כבול, הנמכרת לרוב תחת השם “אדמת עציצים”, מגיעה לרוב עם תוספים שונים ולא ככבול נקי. שימו לב לתכולת השק. התוספים הנפוצים הם:

• כבול עם טוף: פעמים רבות אדמת השתילה מגיעה בתוספת טוף גרוס. הטוף עושה אותה כבדה יותר, מאט את השחיקה ע”י רוח, ומייצב אותה ומונע שקיעה שלה לאורך זמן. השתמשו באדמה עם טוף עבור צמחים רב שנתיים הממוקמים בחוץ. אל תשתמשו עבור ירקות ופרחים חד שנתיים הדורשים אדמה קלה ומאווררת.
• כבול עם דשן כימי: אם תבחנו אדמת עציצים סטנדרטית מקרוב, יש סיכוי טוב שתגלו בה כדוריות צהובות קטנות. אלה כדוריות דשן בשחרור איטי או שחרור מבוקר, המשחררות חומרי הזנה לצמח לאורך זמן. זה הוא פתרון טוב עבור מגדלים מתחילים או מי שמעוניינים לחסוך את ההתעסקות בדישון. אישית אני מעדיף להימנע מתוסף זה – עדיף כבר להשתמש בקומפוסט או הומוס תולעים אורגניים וידידותיים יותר לסביבה.
• כבול עם קומפוסט: ניתן לרכוש כבול המעורבב עם קומפוסט או דשן אורגני אחר. במידה ורכשתם סוג זה זכרו להפחית את כמות ההומוס או הקומפוסט שאתם מוסיפים כדשן (ראו בהמשך).
• כבול עם קוקוס: מצע קוקוס מהווה מצע חלופי לכבול, והוא דומה לו מאוד בתכונותיו. בהמשך המאמר תקראו על ההבדלים בין השניים.
• כבול עם סופחי לחות: לעתים מוסיפים לכבול סופחי לחות מבוססי אשלגן, המסייעים לאחיזת המים של מצע השתילה ושומרים אותו לח לאורך זמן. אין מניעה להשתמש, אך בהמשך זכרו להפחית את תדירות ההשקיה כדי להימנע מהשקיית יתר.

‍

טיפים נוספים לשימוש בכבול

• השתמשו בכבול תוך שנתיים מיום הקנייה: בהיותו חומר אורגני, כבול עובר תהליכי פירוק איטיים והוא לא נשמר במחסן לנצח
• אל תתנו לכבול להתייבש לגמרי: כבול יבש מתקשה מאד לספוח אליו שוב מים. אם הכבול התייבש לגמרי השרו אותו בגיגית מים לכמה שעות
  

היבטים אקולוגים של כבול

עם כמה שהוא נהדר לגידול ירקות, כבול הוא מחצב טבעי (בדומה לפחם ביטומני) וכרייתו מסיבה נזקים סביבתיים גדולים: ראשית, ביצות הכבול בעולם משמשות כמאגר פחמן, וכריית הכבול משחרר את הפחמן לאטמוספירה ותורמת להתחממות הגלובלית. בנוסף, בביצות הכבול קיימות מערכות אקולוגיות מדהימות, ש”מגולחות” מעל פני הקרקע לשם תהליך כריית הכבול. אמנם במדינות מסוימות החברות מחויבות לשקם את המערכת האקולוגית בתום הכרייה, אבל זה לא קיים בכל מקום. לבסוף, שקי כבול כבדים נצרכים בכמויות גדולות, והשינוע שלו בין יבשות דורש כמויות גדולות של משאבים.

‍

מצע קוקוס

מקור מצע הקוקוס הוא בפסולת של מפעלים לעיבוד קוקוס באזורים טרופיים כמו סרי לנקה והודו. מצע הקוקוס עשוי מסיבים העוטפים את אגוז הקוקוס, ואותם מסירים כדי להגיע לאגוז האכיל שאנחנו מכירים. סיבים אלה נחשבו לפסולת תעשייתית עד לאחרונה, כשגילו שאפשר להפוך אותם למצע גידול מצוין. תהליך העיבוד של הסיבים הגולמיים לכדי מצע גידול כולל השרייה במים, הפרדת הסיבים ושטיפה כימית משאריות מלח ואשלגן.

היבטים אקולוגיים של מצע קוקוס

מכיוון שהוא מיוצר מפסולת, קוקוס נחשב לחומר ידידותי יותר לסביבה מכבול. עם זאת, תהליך ההפיכה של פסולת הקוקוס למצע בגינה כולל שטיפה בשלל כימיקלים. ומכיוון שמדובר במדינות עולם שלישית, הכימיקלים לעתים מסיימים בנהרות ובמי השתייה של התושבים. קיימת גם ביקורת על תנאי ההעסקה של העובדים במפעלי העיבוד של סיבי הקוקוס, המכונות לעיבוד סיבי הקוקוס משחררות חלקיקי אבק לאוויר הפוגעים בריאות העובדים, שמראש מועסקים בתנאים הקיימים רק במדינות עולם שלישי. ולבסוף, גם אם החומר עצמו מגיע ממקור מתחדש, עדיין יש לשנע ולהפיץ אותו מהאזור הטרופי לשאר היבשות.

שימוש בקוקוס

קוקוס מגיע לרוב בבלוקים דחוסים. יש להשרות אותו במים ולתת לו להתנפח ולהפוך למצע אוורירי ונעים למגע. לאחר ההשריה תוכלו להשתמש בו כמו באדמת כבול, אבל חובה להוסיף דישון בדמות הומוס תולעים או דשן אחר. בנוסף, צמחים השתולים בקוקוס נוטים לפתח חוסרים של סידן ומגנזיום, ולכן כדאי להיעזר בתכשירי CalMag, המכילים סידן  (Calcium) ומגנזיום (Magnesium).

‍

תערובת שתילה ביתית

ניתן להשתמש בחומרים שונים, ובראשם קומפוסט, ליצירה של תערובת שתילה תוצרת בית. שימו לב שאתם משתמשים בקומפוסט בשל לגמרי – קומפוסט חצי מוכן עלול לצרוב את שורשי הצמח. קיימים מתכונים רבים ברחבי האינטרנט להכנה של תערובת שתילה ביתית,להלן החביבים עלי:

חצי חצי

– חלק אחד קומפוסט בשל

– חלק אחד ורמיקוליט

תערובת פשוטה להכנה. הקומפוסט מספק את חומרי ההזנה לצמח ומאזן את החומציות, ואילו הורמיקוליט משפרת את הניקוז, האוורור ואת אחיזת המים. שימו לב להרטיב היטב את המצע לפני השתילה.

100% ביתי

– שני חלקים קומפוסט בשל

– חלק אחד אדמת גינה

לרוב אני מעדיף להימנע משימוש באדמת גינה במצע שתילה בעציץ (המכילה המון זרעים של עשבים שוטים), אבל תוכלו להיעזר בה ליצירה של מצע שתילה 100% ביתי. מומלץ לחטא את האדמה לפני השימוש, באחת מהשיטות המפורטות מטה (חיטוי סולרי/אפייה בתנור). בנוסף, אפשר להחליף חלק אחד של קומפוסט בחלק אחד של פרליט לשיפור הניקוז

מצע עשיר

– חלק אחד דשא קצוץ מיושן

– חלק אחד אדמת גינה או אדמת כבול

– חלק אחד קומפוסט בשל

תערובת זו טובה במיוחד עבור גידולי עלים כמו חסה ומצליבים. שימו לב לתת לדשא להתיישן לפני השימוש – בדשא טרי חומרים מעכבי צמיחה שעשויים להשפיע לרעה על הצמח.

חידוש מצע השתילה

לא משנה מהן מצע הגידול שלכם, תכונות מצע השתילה משתנות עם הזמן, ויש לחדשו מדי עונה בטכניקות המפורטות מטה. האמור מתייחס לגידולים חד שנתיים כמו ירקות ופרחי עונה, ונעשה לאחר סיום הגידול. עבור רב שנתיים, פשוט החליפו את מצע הגידול מדי שנתיים במצע חדש.

מזיקים ומחלות

עם הזמן, המצע שהגיע נקי וסטרילי צובר שלל מזיקים, מחלות וזרעים של עשבים שוטים שיקשו על הגידול בעונות הבאות. ניתן לחטא באופנים הבאים:

• חיטוי סולרי: הרטיבו היטב את מצע השתילה, ותנו לעודפי המים לזלוג ממנו. לאחר מכן הכניסו את העציץ לשקית ניילון שקופה, סגרו אותה והציבו במקום עם שמש מלאה למשך שבועיים. שילוב הלחות והחום יבשלו כל אורגניזם הנמצא באדמה. השיטה טובה לימות הקיץ החמים ופחות מתאימה לחורף.
• חיטוי בתנור: מתאים לחיטוי מהיר. הרטיבו את מצע השתילה ותנו לעודפי המים לזרום ממנו, ולאחר מכן שימו את המצע בתנור על 130 מעלות למשך 40 דקות, 5 ליטרים של מצע בכל פעם. קחו בחשבון שהאפייה מפיצה ריחות לא נעימים בבית, וכדאי לפתוח חלון.

שחיקה

עם הזמן מצעי השתילה נוטים להישחק, להידחס ולאבד את חומרי ההזנה שהיו בהם. שחיקה זו מביאה לאחיזת מים ואוויר גרועים יותר, ולכן יהיו לצמח פחות חומרי הזנה זמינים. תוכלו לחדש את המצע בעזרת הטכניקות הבאות:

• אוורור: הוציאו את מצע השתילה הישן מהעציץ או האדנית, אווררו אותו, פוררו אותו, והחזירו. הפעולה הפשוטה הזו תחיה ותאוורר את מצע השתילה.
• הוספת טוף: אפשר להוסיף למצע השתילה, מה שיעזור לייצב אותו מפני שקיעה.
• הוספת הומוס תולעים: הומוס תולעים מכיל ריכוז חומרי הזנה זמינים לצמח. הוסיפו הומוס ביחס של 1:10 לחידוש מאגרי הדשן במצע השתילה.
• החלפת סוג הגידול: גננים מתחילים רבים נוטים לשתול את אותו צמח באותו מקום עונה אחרי עונה. העניין הוא שהגידול של העונה הקודמת ניצל מהקרקע את חומרי ההזנה להם היה זקוק, כך שלגידול הנוכחי לא נשאר מספיק. תוכלו לפתור עניין זה על ידי החלפת סוג הגידול (באנגלית Crop Rotation). לצמח החדש דרישות הזנה שונות והוא יוכל לנצל טוב יותר את חומרי ההזנה שהגידול הקודם השאיר. כבונוס, גם מזיקי הקרקע יחוו בלבול וייקח להם זמן להסתגל לשינוי בסוג הגידול.

תוספים

קיים מגוון עצום של תוספים שונים המבטיחים לשפר את איכות מצע השתילה. לטעמי, אין צורך להתעסק בבחירת התוסף הטוב ביותר, ועדיף להשקיע את המאמצים בפעולות הבסיס. הכנה טובה של הקרקע והדישון, השקיה נכונה, בחירת מיקום טוב, רכישת שתילים בריאים וכו’. עם זאת קיימים מספר תוספים הנמצאים בשימוש נרחב בגינון, וכדאי להכיר אותם:

טוף

טוף הינו סלע געשי ונקבובי. מבחינה גיאולוגית, הסלע האדום המוכר לנו כטוף הוא למעשה סלע סקוריה – סלע געשי ונקבובי, הנמכר בשם המסחרי “טוף” – ומכאן הבלבול. ברשותכם, אשתמש בשם טוף מעתה והלאה. מקור הטוף הנמכר בארץ הוא בכמה אתרי כרייה בצפון. בניגוד לחצץ הטוף הינו חומר נקבובי, קל משקל ואינרטי – כך שהוא לא משפיע על חומציות מצע הגידול ומאפשר לצמחים לספוג חומרי הזנה כראוי.

לטוף יש שני שימושים עיקריים בגינון: כחיפוי קרקע, וכתוספת למצע שתילה.

כחיפוי: שכבה עליונה ומבודדת של טוף תמנע קרינת שמש ישירה על מצע השתילה ותקטין את התחממות מצע השתילה והאידוי. בנוסף, החיפוי מהווה מחסום פיזי המאט את השחיקה של מצע השתילה ע”י רוח, ומונע התזה של אדמת שתילה החוצה מהאדנית בזמן גשם או השקיה עם צינור. לחיפוי כזה כדאי להשתמש בטוף גס – 20 מ”מ ומעלה, אותו יהיה לכם קל יותר לפנות בזמן חידוש האדנית, ומבלי שהטוף יתערבב לתוך מצע השתילה.

כתוסף למצע השתילה: כשמוסיפים טוף למצע השתילה הוא מסייע לייצבו ומונע שחיקה שלו. הוסיפו טוף למצע השתילה עבור עציצים ואדניות הנמצאים בחוץ, והמכילים גידולים רב שנתיים. לשימוש זה השתמשו בטוף דק – 4-8 מ”מ.

קיימת דעה רווחת, לפיה טוף בתחתית האדנית משפר את הניקוז שלה. זה לא תמיד נכון: אני ממליץ לפזר שכבה של טוף רק במקרים בהם חורי הניקוז נמצאים רק בקצה אחד של האדנית ולא מפוזרים באופן שווה. במקרים כאלה עודפי המים צריכים לזרום לאורך תחתית האדנית והטוף בחלט עוזר לזה. במקרים אחרים – ממש אין צורך. תוכלו לקרוא עוד על הנושא כאן (אנגלית).

הומוס תולעים

הומוס תולעים הוא למעשה קומפוסט שעבר פירוק משני על ידי תולעים אדומות. בזמן שקומפוסט רגיל ממשיך להתפרק ולשחרר חומרי הזנה גם אחרי הוספתו למצע השתילה, הומוס התולעים הוא חומר מפורק לחלוטין וזמין לצמח בצורה מיידית, ולכן מתאים יותר לגידול ירקות וצמחים חד שנתיים מהירים באדניות. הומוס תולעים הוא הדשן החביב עלי עבור עציצים מכמה סיבות: ראשית, הוא בא ממקור טבעי, מקומי ומתחדש, ואף עושה שימוש בפסולת אורגנית שאחרת הייתה מגיעה למטמנות. שנית, בנוסף לחומרי ההזנה הוא גם מכיל חומצות הומיות ופולאביות המיטיבות עם הצמח, ולבסוף קל להשיג אותו, הוא נעים למגע, חסר ריח ובטוח לעבודה.

לדישון, הוסיפו הומוס תולעים ביחס 1:10 למצע השתילה. ניתן גם להשתמש בהומוס תולעים נוזלי – אלה עודפי נוזלים הנוצרים בעת גידול התולעים, ואפשר להוסיף אותם בהשקיה עם משפך או למשאבת הדישון.

‍

ורמיקוליט

הורמיקוליט הוא סלע טבעי, שמתנפח מאד בעת חימום. משמעות השם Vermiculite בלטינית הוא “לגדל תולעים” – לא  בגלל שיש קשר לתולעים, אלא מכיוון שבמהלך התחממות וההתנפחות הורמיקוליט נראה כמו תולעים מתנפחות. הסרטון הבא ידגים היטב את הכוונה:

כשמוסיפים ורמיקוליט למצע השתילה הוא משמש כספוג ומעלה את אחיזת המים של המצע, כך שניתן להפחית את תדירות ההשקיה. בו בזמן הורמיקוליט גם משפר את הניקוז והאוורור ולצמח קל יותר להצמיח שורשים למצע השתילה. כמו כן, הורמיקוליט משפר את קיבול הקטיונים החליפיים בה, ומשפר את זמינות חומרי ההזנה לצמח. הורמיקוליט עצמו מגיע סטרילי ולא מתכלה עם הזמן.

השתמשו בורמיקוליט ביחס של עד 40% ממצע השתילה, אך המנעו מורמיקוליט אם הצמחים שלכם סובלים מעודף מים (כמו קקטוסים). ניתן לרכוש ורמיקוליט במשתלות וחנויות הידרופוניקה. המנעו מהורמיקוליט הנמכר בחנויות לחומרי בניין: לורמיקוליט לבניין מוסיפים חומרים שונים העשויים לפגוע בצמחים שלכם.

פרליט

פרליט הוא סלע געשי האוצר בתוכו כמות מסוימת של מים. הפרליט מיוצר בהתפחה על ידי חימום מהיר. בעת החימום, המים שאצורים בסלע הופכים במהירות לקיטור ומנפחים את הסלע החם לעד פי 20 מנפחו המקורי, ממש כמו פופקורן. פרליט שעבר התפחה כזו הוא קל משקל ונקבובי מאד, ועמיד לאורך זמן. בניגוד לורמיקוליט, אין לפרליט יכולת אחיזת מים והוא אינרטי לחלוטין, תכונה רצויה במקרים רבים.

השתמשו בפרליט לשיפור הניקוז של מצע השתילה ולשיפור האוורור. מומלץ להוסיף פרליט כשמגדלים צמחים עם רגישות לעודף מים כמו קקטוסים או לריבוי ייחורים. שימו לב שאבק הפרליט מסוכן לריאות, וכשמשמשים בפרליט יש ללבוש מסיכת אבק או פשוט להרטיב את שק הפרליט עם צינור גינה, מה שמונע מהאבק להתעופף באוויר.

‍